שְׁמוֹת ל״ז · כ״ג

וַיַּ֥עַשׂ אֶת־נֵרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וּמַלְקָחֶ֥יהָ וּמַחְתֹּתֶ֖יהָ זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃

במילים פשוטות

בצלאל עשה את נרותיה שבעה, ומלקחיה ומחתותיה זהב טהור. הנרות הם שבעת כלי השמן שבראשי קני המנורה, המלקחיים הם מלקטת לתיקון הפתילות, והמחתות הן כלים לחתיית הפחם והדשן, וכולם עשויים זהב טהור. לפי פשט הכתוב, המנורה נושאת שבעה נרות, אחד בראש כל קן ואחד בקנה המרכזי, וכלי השירות שלה עשויים אף הם זהב טהור. תרגום אונקלוס מתרגם ״נרותיה״ כבוצינהא, ״מלקחיה״ כצביתהא, ו״מחתותיה״ כמחתיתהא. הפסוק מתאר את שבעת נרות המנורה ואת כלי השירות שלה, ומשלים את תיאור המנורה על נרותיה ואביזריה, בהתאם לציווי על עשייתם מזהב טהור.
מבוסס על פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַעֲבַד יָת בּוֹצִינָהָא שִׁבְעָא וְצִבְיְתָהָא וּמַחְתְּיָתָהָא דְהַב דְכֵי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל