בצלאל עשה את השולחן מעצי שיטים, במידות אמתיים אורכו, אמה רוחבו ואמה וחצי קומתו. השולחן הוא הכלי שעליו יונח לחם הפנים, והוא עשוי עצי שיטים במידות מפורטות. לפי פשט הכתוב, אורך השולחן שתי אמות, רוחבו אמה וגובהו אמה וחצי, והוא ניצב בקודש בצד צפון. תרגום אונקלוס מתרגם ״שולחן״ כפתורא, ואת המידות במדויק. הפסוק פותח את תיאור עשיית השולחן, אחד משלושת כלי הקודש שבהיכל, לאחר תיאור הארון והכפורת, ומכאן ואילך יפרט הכתוב את ציפויו, את הזר והמסגרת, ואת הטבעות והבדים שבהם יישא, בהתאם לציווי המדויק על עשייתו.