שְׁמוֹת ל״ג · א׳

וַיְדַבֵּ֨ר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ עֲלֵ֣ה מִזֶּ֔ה אַתָּ֣ה וְהָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱלִ֖יתָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּ֠עְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ה׳ אומר למשה: לך עלה מזה, אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים, אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב. רש״י מבאר שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות, ולכן נאמר ׳עלה׳, ומוסיף שכנגד ׳לך רד׳ שנאמר למשה בשעת הכעס, נאמר עתה בשעת רצון ׳לך עלה׳. אבן עזרא מבאר שכל זה נעשה בזכות השבועה לאבות. מדברי המפרשים עולה שלאחר חטא העגל וקבלת התפילה, ה׳ פותח בשלב חדש של פיוס: הוא מצווה על משה להמשיך בהעלאת העם אל הארץ המובטחת, מתוך הישענות על שבועת האבות שהיא ערובה לקיום ההבטחה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לך עלה מזה. אֶֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר עֲלֵה; דָּ"אַ, כְּלַפֵּי שֶׁאָמַר לוֹ בִּשְׁעַת הַכַּעַס "לֶךְ רֵד" אָמַר לוֹ בִּשְׁעַת רָצוֹן "לֵךְ עֲלֵה" (תנחומא):

אתה והעם. כָּאן לֹא נֶאֱמַר וְעַמְּךָ:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה אִיזֵל סַק מִכָּא אַתְּ וְעַמָא דְאַסֶקְתָּא מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם לְאַרְעָא דִי קַיֵמִית לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לְמֵימַר לִבְנָיךְ אֶתְּנִנַהּ:

Onkelos Exodus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וידבר, לך עלה מזה. כי ההולך לפאת שמאל עולה הוא על כן ירד אברם מצרימה (ברא' יב י) כי הוא בדרום:

וכל זה אעשה בעבור שבועתי לאברהם ליצחק וליעקב:

Piotrkow, 1907-1911

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

לך עלה מזה ממקום שחטאו בו במקום אחר אסלח להם. עלה מזה כל ההולך מדרום לצפון עולה הוא.

Chizkuni

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה. הִזְכִּיר לְשׁוֹן עֲלִיָּה, אוּלַי שֶׁיִּרְמוֹז לְמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח,א) שֶׁהָעֲדִי שֶׁהִתְנַצְּלוּ יִשְׂרָאֵל נָטַל מֹשֶׁה, וְהוּא הָעֲלִיָּה שֶׁרָמַז לוֹ בְּאָמְרוֹ עֲלֵה מִזֶּה, פֵּרוּשׁ מִזֶּה שֶׁעָבַר, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר גַּם כֵּן תֵּבַת אַתָּה שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר כֵּיוָן שֶׁעִמּוֹ הָיָה מְדַבֵּר, אֶלָּא לוֹמַר אַתָּה תַּעֲלֶה וְלֹא זוּלָתְךָ שֶׁאַדְרַבָּה יְרִידָה הָיְתָה לָהֶם, וְאָמְרוֹ וְהָעָם פֵּרוּשׁ יֵלֵךְ עִמָּךְ.

לֵאמֹר. טַעַם אָמְרוֹ לֵאמֹר, כִּי לָשׁוֹן זֶה הָאָמוּר בְּדִבְרֵי ה׳, לֹא הָיָה שָׁוֶה לְכֻלָּם. יֵשׁ מֵהֶם שֶׁאָמַר לוֹ בְּלָשׁוֹן זֶה, וְיֵשׁ מֵהָאָבוֹת שֶׁאָמַר לוֹ בְּלָשׁוֹן אַחֵר כַּמְבֹאָר מִן הַכְּתוּבִים, לָזֶה אָמַר לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, שֶׁכַּוָּנַת הָאֲמִירָה לְכֻלָּם הוּא ״לְזַרְעֲךָ״ וְגוֹ׳:

Vocalized Edition