שְׁמוֹת כ״ח · ט׳

וְלָ֣קַחְתָּ֔ אֶת־שְׁתֵּ֖י אַבְנֵי־שֹׁ֑הַם וּפִתַּחְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֔ם שְׁמ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

במילים פשוטות

הכתוב מצווה לקחת שתי אבני שוהם ולפתח (לחרוט) עליהן את שמות בני ישראל. אבן עזרא מבאר שאבן השוהם היא לבנה, ומעיר שאין לנו דרך ברורה לדעת בוודאות את זהות אבני המילואים, שכן הגאון תרגמן כרצונו בלא קבלה מסורה. כלי יקר מבאר בדרך דרש ששתי אבני השוהם באות לכפר על שתי אבני הלוחות שנשתברו. שתי האבנים, ועליהן שמות השבטים, נתונות על כתפות האפוד ומזכירות את עם ישראל לפני ה'.
מבוסס על אבן עזרא, כלי יקר · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתִסַב יָת תַּרְתֵּין אַבְנֵי בוּרְלָא וְתִגְלוֹף עֲלֵיהֶן שְׁמָהַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ואבן השהם. לבנה, ובארמית בורלא ולשון ישמעאל בלאור ואין לנו דרך בבירור לדעת אבני המלואים כי הגאון תרגמם כרצונו, כי אין לו קבלה שיסמוך עליה כי הנה ראינו שתרגם ספיר לבן, ואינו רק אדום, ואין טענה מאודם הכתוב בראשונה כי ידוע כי חמש הם גווני העינים, הלבן וברקת, ואדום וירוק ושחור והנה בעבור היות האדום האמצעי ימצא על מינים רבים ותרגום נופך כדמות שחור בעבור ותשם בפיך עיניה (מ"ב ט ט), וזה לא יתכן שלא יהיה נו"ן נופך שרש, כי הוא על משקל אודם, וחכם גדול ספרדי אמר כי יהלום הוא הנקרא אלמם שהוא שובר כל האבנים, ונוקב הבדולח מגזרת הולם פעם (ישעי' מא ז), והיו"ד נוסף כיו"ד יצהר, גם אחלמה, אל חלמה, והוא אבן שכל מי שהאבן ההיא באצבעו לעולם יראה חלומות, ואין לתמוה על זה, כי כח ימצא בתולדת כל אבן ואבן, כי יש אבן שמושכת את הברזל, והמעמדת את הדם והבורחת מהחומץ, והנשברת לעולם על משולש:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם. לְכַפֵּר עַל שְׁתֵּי אַבְנֵי לוּחוֹת שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ, וְשָׁם נִתְפָּרְדָה הַחֲבִילָה בֵּין אַרְבַּע אֵלּוּ, וְהֵם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַלּוּחוֹת, וּמֹשֶׁה, וְיִשְׂרָאֵל. וְעַל יְדֵי הַכַּפָּרָה נִתְחַבְּרוּ כֻלָּם, כִּי שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם כְּנֶגֶד שְׁנֵי אַבְנֵי הַלּוּחוֹת. ״שֹׁהַם״ פֵּרַשׁ רַבֵּינוּ בְּחַיֵּי שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם, וְהוּא אוֹתִיּוֹת מֹשֶׁה, וְהָיָה חָקוּק עָלָיו כָּל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּמֵעַתָּה נִזְדַּמְּנוּ אַרְבַּעְתָּן אֶל פֻּנְדָּק אֶחָד, תַּחַת אֲשֶׁר מִתְּחִלָּה שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם וְגָרְמוּ שֶׁלְּעֻמַּת זֶה גַּם ה׳ שְׁכָחָם, הִנֵּה אַחַר הַכַּפָּרָה שֶׁחָזְרוּ ״וַיִּזְכְּרוּ כִּי אֱלֹהִים צוּרָם״ (תהלים עח:לה), אָז גַּם הֵמָּה יִהְיוּ עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרוֹן.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר אֶת וְגוֹ׳. וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן אֶל אַבְנֵי שֹׁהַם שֶׁכְּבָר הִזְכִּיר בִּתְחִלַּת הַמִּצְוָה בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה (שמות כה:ז). וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב ״וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְהָבִיא״. וּבָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּמֶתֶק דְּבָרָיו יִתְבָּרַךְ לָתֵת לוֹ טַעַם לָמָּה פֵּרַט אַבְנֵי שֹׁהַם מִכְּלַל כָּל הָאֲבָנִים, כִּי אַבְנֵי שֹׁהַם יֵשׁ בָּהֶם מִצְוָה אַחַת פְּרָטִית מִלְּבַד אַבְנֵי הַמִּלּוּאִים, וְלָזֶה אָמַר אֵלָיו וְלָקַחְתָּ אוֹתָם אַבְנֵי שֹׁהַם שֶׁפֵּרַטְתִּי לְךָ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל