שְׁמוֹת כ״ח · ד׳

חשן. תַּכְשִׁיט כְּנֶגֶד הַלֵּב:

ואפוד. לֹא שָׁמַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי בַּבָּרַיְתָא פֵּרוּשׁ תַּבְנִיתוֹ, וְלִבִּי אוֹמֵר לִי שֶׁהוּא חֲגוֹרָה לוֹ מֵאֲחוֹרָיו, רָחְבּוֹ כְּרֹחַב גַּב אִישׁ, כְּמִין סִינָר שֶׁקּוֹרִין פורצי"נט בְּלַעַז, שֶׁחוֹגְרוֹת הַשָּׂרוֹת כְּשֶׁרוֹכְבוֹת עַל הַסּוּסִים, כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ מִלְּמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד, לָמַדְנוּ שֶׁהָאֵפוֹד חֲגוֹרָה הִיא; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא חֲגוֹרָה לְבַדָּהּ, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הָאֵפֹד וְאַחַ"כַּ וַיַּחְגֹּר אוֹתוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד וְתִרְגֵּם אֻנְקְלוֹס בְּהֶמְיַן אֵפוֹדָא, לָמַדְנוּ שֶׁהַחֵשֶׁב הוּא הֶחָגוֹר וְהָאֵפוֹד שֵׁם תַּכְשִׁיט לְבַדּוֹ; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁעַל שֵׁם שְׁתֵּי הַכְּתֵפוֹת שֶׁבּוֹ הוּא קָרוּי אֵפוֹד, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר שְׁתֵּי כִתְפוֹת הָאֵפוֹד, לָמַדְנוּ שֶׁהָאֵפוֹד שֵׁם לְבַד וְהַכְּתֵפוֹת שֵׁם לְבַד וְהַחֵשֶׁב שֵׁם לְבַד, לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר שֶׁעַל שֵׁם הַסִּינָר שֶׁל מַטָּה קָרוּי אֵפוֹד - עַל שֵׁם שֶׁאוֹפְדוֹ וּמְקַשְּׁטוֹ בוֹ - כְּמוֹ שֶׁנֶּ' וַיֶּאְפֹּד לוֹ בּוֹ, וְהַחֵשֶׁב הוּא חָגוּר שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנּוּ וְהַכְּתֵפוֹת קְבוּעוֹת בּוֹ. וְעוֹד אוֹמֵר לִי לִבִּי שֶׁיֵּשׁ רְאָיָה שֶׁהוּא מִין לְבוּשׁ, שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד (שמואל ב ו') - כַּרְדּוּט דְּבוּץ, וְתִרְגֵּם כְּמוֹ כֵן מְעִילִים כַּרְדּוּטִין, בְּמַעֲשֵׂה תָּמָר אֲחוֹת אַבְשָׁלוֹם, כִּי כֵן תִּלְבַּשְׁנָה בְנוֹת הַמֶּלֶךְ הַבְּתוּלוֹת מְעִילִים (שם י"ג):

מעיל. הוּא כְּמִין חָלוּק, וְכֵן הַכֻּתֹּנֶת, אֶלָּא שֶׁהַכֻּתֹּנֶת סָמוּךְ לִבְשָׂרוֹ וּמְעִיל קָרוּי חָלוּק הָעֶלְיוֹן:

תשבץ. עֲשׂוּיִין מִשְׁבְּצוֹת לְנוֹי, וְהַמִּשְׁבְּצוֹת הֵם כְּמִין גֻּמּוֹת הָעֲשׂוּיוֹת בְּתַכְשִׁיטֵי זָהָב לְמוֹשַׁב קְבִיעַת אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַבְנֵי הָאֵפוֹד מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב, וּבְלַעַז קוֹרְאִין אוֹתוֹ קשטו"נש:

מצנפת. כְּמִין כִּפַּת כּוֹבַע, שֶׁקּוֹרִין קופ"יא בְּלַעַז, שֶׁהֲרֵי בְמָקוֹם אַחֵר קוֹרֵא לָהֶם מִגְבָּעוֹת וּמְתַרְגְּמִינָן כּוֹבָעִין:

ואבנט. הִיא חֲגוֹרָה עַל הַכֻּתֹּנֶת וְהָאֵפוֹד חֲגוֹרָה עַל הַמְּעִיל, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּסֵדֶר לְבִישָׁתָן וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַכֻּתֹּנֶת וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בָּאַבְנֵט וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ אֶת הַמְּעִיל וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הָאֵפֹד:

בגדי קדש. מִתְּרוּמָה הַמְקֻדֶּשֶׁת לִשְׁמִי יַעֲשֶׂה אוֹתָם:

וְאִלֵין לְבוּשַׁיָא דִי יַעְבְּדוּן חוּשְׁנָא וְאֵפוֹדָא וּמְעִילָא וְכִתּוּנָא מְרַמְצָא מִצְנֶפְתָּא וְהֶמְיָנָא וְיַעְבְּדוּן לְבוּשֵׁי קוּדְשָׁא לְאַהֲרֹן אָחוּךְ וְלִבְנוֹהִי לְשַׁמָשָׁא קֳדָמַי:

ואלה הבגדים. הזכיר בתחלה החשן שהי' למעלה מהאפוד שהוא למעלה מהמעיל, ואחר כן הכתונת והאבנט החוגר אותו והמצנפת על ראשו וכן היה כאשר רחץ אהרן במים ולבש מכנסי בד, ואין צורך להזכירם עתה, ולא בשעת מעשה כי מנהג כל אדם ללבוש מכנסים והנה משה הלבישו הכתונת, ואחר כן שם המצנפת על ראשו ושם על המצנפת ציץ נזר הקדש ולא הזכיר בפסוק הזה שהוא סופר בגדי כהונה את ציץ נזר הקדש כי אינו בגד וקדמונינו הזכירו בעבור הרבים שמונה בגדי כהונה, ואין האורים והתומים בגדים ולא אבנים ולא קלפים, ואחר כן חגר אותו באבנט, ואחר כן הלבישו המעיל, ואח"כ האפוד, ויאפד לו בו כי החשב מהאפוד ובעבור החשב נקרא אפוד, והנה על הסדר שהוא בפסוק הזה, ואל תשתומם שתמצא כתוב באחרונה במעשה וישם את המצנפת על ראשו (ויקרא ח ט) כי פירושו וכבר שם המצנפת עם ציץ הזהב בלבשו הכתנת, וכמוהו וילבישוהו בגדים (זכריה ג ה) וכבר הלבישוהו כי בתחלה כתיב וישימו הצניף הטהור על ראשו (שם):

ואלה הבגדים וגו' - כולם מפורשים לפנינו.

חשן - לפי ענינו ופשוטו, כעין נרתיק וכיס שהרי כפול היה.

ואפוד - ל' מלבוש שמתקשטין בו ומכוסה בו האדם למעלה מכל בגדיו.

תשבץ - כעין גומות גומות הוא עשוי.

מצנפת - כובע בראש, כדכתיב: וצניף מלוכה.

ואבנט - אזור לפי הפשט. מכנסיים לא הוצרך להזכיר כאן שאינו מזכיר אלא בגדים הנראים העשויים לכבוד.

ואלה הבגדים חז״‎ק אמאי לא הזכיר ציץ ומכנסים.

חשן ואפד והכא לא כתיב מכנסי בד לפי שלא למקום כבוד הם נעשים.

ועשו בגדי קדש אחרים שלא הוזכרו כאן, כגון ציץ לאהרן ומכנסים לבניו.

וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד. כָּאן הִזְכִּיר הַחֹשֶׁן קוֹדֵם לָאֵפוֹד, וְאַחַר כָּךְ בִּפְרָטָן הִקְדִּים הָאֵפוֹד וְאַחַר כָּךְ ״וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן״ (שמות כח:טו). וְכֵן בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה בְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי הִקְדִּים גַּם כֵּן אֵפוֹד לַחֹשֶׁן (שמות לט:ב). וְעוֹד קָשֶׁה, בְּכֻלָּם נֶאֱמַר ״וְעָשִׂיתָ״ וְכָאן נֶאֱמַר ״וְעָשׂוּ אֶת הָאֵפוֹד״ (שמות כח:ו). וְתָמֵהַּ אֲנִי עַל כָּל הַמְפָרְשִׁים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ עַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בָּאָרוֹן ״וְעָשׂוּ אֲרוֹן״ (שמות כה:י), וְכָאן אֵין פּוֹצֶה פֶּה. וּלְפִי מַה שֶּׁיִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ בְּמַעֲשֵׂה הָאֵפוֹד שֶׁבָּא לְכַפָּרָה עַל עֲבוֹדָה זָרָה, דְּהַיְנוּ עַל הָעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ, שֶׁגָּרַם שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת שֶׁנָּשָׂא מֹשֶׁה עַל כְּתֵפָיו, עַל כֵּן בָּא הָאֵפוֹד עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו וּכְתִיב ״שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת יִהְיֶה לּוֹ״ (שמות כח:ז), כְּנֶגֶד שְׁנֵי הַלּוּחוֹת שֶׁהָיוּ בָּהֶם חֲמִשָּׁה דִּבְּרוֹת מוּל חֲמִשָּׁה. אִם כֵּן שַׁפִּיר קָאָמַר ״וְעָשׂוּ״ לְשׁוֹן רַבִּים, מִן הַטַּעַם שֶׁנֶּאֱמַר ״וְעָשׂוּ״ אֵצֶל הָאָרוֹן.

הָאָמְנָם נִרְאֶה קָרוֹב לִשְׁמֹעַ, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רז״ל בְּמַסֶּכֶת עֲרָכִין (טז) לָמָּה נִסְמְכוּ קׇרְבָּנוֹת לְבִגְדֵי כְּהֻנָּה, לוֹמַר לְךָ מַה קׇּרְבָּנוֹת מְכַפְּרִין אַף בִּגְדֵי כְּהֻנָּה מְכַפְּרִין. חֹשֶׁן מְכַפֵּר עַל הַדִּינִין, אֵפוֹד מְכַפֵּר עַל עֲבוֹדָה זָרָה, מְעִיל מְכַפֵּר עַל לָשׁוֹן הָרָע, כְּתֹנֶת מְכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, מִצְנֶפֶת מְכַפֶּרֶת עַל גַּסּוּת הָרוּחַ, אַבְנֵט מְכַפֵּר עַל הִרְהוּר הַלֵּב, צִיץ מְכַפֵּר עַל עַזּוּת מֵצַח, מִכְנָסַיִם מְכַפֵּר עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְיָלֵיף שָׁם כּוּלְּהוּ מִקְּרָא. וּלְפִי זֶה נוּכַל לְיַשֵּׁב מַה שֶּׁהִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֹשֶׁן לָאֵפוֹד, כִּי יוֹתֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְפִּיד עַל קִלְקוּל הַדִּינִין מִמַּה שֶּׁמַּקְפִּיד עַל עֲבוֹדָה זָרָה, וּרְאָיָה מִן דּוֹר הַפַּלָּגָה שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בָּעִקָּר וְלֹא נֶאֶבְדוּ, וְדוֹר הַמַּבּוּל עַל יְדֵי שֶׁהָיָה חָמָס וְגֵזֶל בֵּינֵיהֶם נֶאֶבְדוּ, כִּי אִם יֶחֱטָא הָאָדָם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָה יַעֲשֶׂה לוֹ. אֲבָל יִשְׂרָאֵל לִכְבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא הִקְדִּימוּ עֲשִׂיַּת הָאֵפוֹד, כִּי חֵטְא עֲבוֹדָה זָרָה חָמוּר עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִן קִלְקוּל הַדִּינִין, לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְעָשׂוּ אֶת הָאֵפוֹד״, כִּי לְשׁוֹן ״וְעָשׂוּ״ מַשְׁמָע גַּם הַגָּדַת עֲתִידוֹת לוֹמַר שֶׁכָּךְ יִהְיֶה שֶׁיַּעֲשׂוּ אֶת הָאֵפוֹד תְּחִלָּה. וְעוֹד כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָדוֹ לִמְחֹל וּלְוַתֵּר עַל עֲבוֹדָה זָרָה, אֲבָל לֹא עַל קִלְקוּל הַדִּינִין בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל כִּי אִם בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַבְּרִיּוֹת. אֲבָל יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ בְּיָדֵינוּ לִמְחֹל וּלְוַתֵּר עַל מַה שֶּׁקָּרָה לָנוּ עִוֻּת עַל יְדֵי קִלְקוּל הַדִּינִין, אֲבָל חֵלֶק גָּבוֹהַּ מִי יַתִּיר, לְכָךְ הִקְדִּימוּ מַעֲשֵׂה הָאֵפוֹד.

וְזֶה דּוֹמֶה לְמָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, ״נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים״ (במדבר לא ב), וּמֹשֶׁה אָמַר ״לָתֵת נִקְמַת ה׳ בְּמִדְיָן״. וּמִכָּאן לָמַד רַשִׁ״י לוֹמַר: אַף עַל פִּי שֶׁמֹּשֶׁה שָׁמַע שֶׁמִּיתָתוֹ תְּלוּיָה בַּדָּבָר, מִכָּל מָקוֹם עָשָׂה בְּשִׂמְחָה וְלֹא אִחֵר. כִּי אִלּוּ לֹא עָשָׂה בְּשִׂמְחָה, אִם כֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָן, שֶׁיִּנְקְמוּ מֵהֶם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מָה שֶׁעָשׂוּ לָהֶם, כִּי הִפִּילוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁמֹּשֶׁה חָשַׁב: מֵאַחַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹהֲבִים לְמַנְהִיגֵיהֶם, וְיִשְׁמְעוּ שֶׁמִּיתַת מֹשֶׁה תְּלוּיָה בִּנְקָמָה זוֹ, אִם כֵּן יֹאמְרוּ: ״כְּלוּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת נְקָמָה, כִּי אִם בַּעֲבוּרֵנוּ?״ אִם כֵּן יֹאמְרוּ נָא יִשְׂרָאֵל: ״אֲנַחְנוּ נִמְחוֹל עַל מָה שֶׁעָשׂוּ לָנוּ, וְלֹא נְבַקֵּשׁ הַנְּקָמָה כָּל כָּךְ מְהֵרָה״. עַל כֵּן שִׁנָּה מֹשֶׁה וְאָמַר ״לָתֵת נִקְמַת ה׳ בְּמִדְיָן״ עַל מָה שֶׁעָשׂוּ כְּנֶגֶד ה׳ בְּמַעֲשֵׂה פְּעוֹר, וְאִם כֵּן חֵלֶק גָּבוֹהַּ, מִי יַתִּיר לְאַחֲרוֹ? וְאִם כֵּן וַדַּאי עָשָׂה מֹשֶׁה בְּשִׂמְחָה וְלֹא אִחֵר. וְדָבָר זֶה יִתְבָּאֵר עוֹד בְּפָרָשַׁת מַטּוֹת בְּעֶזְרַת ה׳.

חֹשֶן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וְגוֹ׳. לֹא הִזְכִּיר צִיץ וּמִכְנָסַיִם, לְפִי שֶׁאֵינָן בִּכְלַל לְבוּשׁ, כִּי אֵינָן בְּגָדִים. אַךְ לְפִי שֶׁמָּצִינוּ כָּאן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְשׁוֹן עֲשִׂיָּה: ״וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ״ (שמות כח:ב), וְאַחַר כָּךְ נֶאֱמַר ״וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ״ (שמות כח:ג), וְאַחַר כָּךְ נֶאֱמַר ״וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ״ (שמות כח:ד). נוּכַל לוֹמַר שֶׁהָרִאשׁוֹנוֹת וְהַשְּׁנִיּוֹת, מֵאַחַר שֶׁהוּזְכַּר בָּהֶם קְדֻשָּׁה, וַדַּאי יֵשׁ בָּהֶם רֶמֶז לְצִיץ וּמִכְנָסַיִם, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּמְצָא גֶּדֶר עֶרְוָה, שָׁם תִּמְצָא קְדֻשָּׁה. וּלְדַעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין טז.) הַמִּכְנָסַיִם מְכַפֵּר עַל עֲרָיוֹת, וּמוֹסִיף אֲנִי לוֹמַר שֶׁגַּם הַצִּיץ מְכַפֵּר עַל עֲרָיוֹת, וְהָא בְּצִנְעָא וְהָא בְּגָלוּי. כִּי הַמִּכְנָסַיִם שֶׁבִּמְקוֹם צִנְעָה מְכַפֵּר עַל דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָה, הוּא הַהוֹלֵךְ אַחֲרֵי הָעֲרָיוֹת בְּצִנְעָה וְכִסּוּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה״ (שמות כח:מב). וְהַצִּיץ מְכַפֵּר עַל עַזּוּת מֵצַח, הוּא הָעוֹבֵר בְּגָלוּי בְּלֹא בּוּשָׁה, וְזֶהוּ שֶׁמֵּבִיא בַּגְּמָרָא (שם טז.) פָּסוּק ״וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ״ (ירמיה ג ג). וּלְכָךְ כָּתוּב עַל הַצִּיץ ״קֹדֶשׁ לַה׳״. וְאַף אִם נֹאמַר שֶׁהַצִּיץ מְכַפֵּר עַל סְתָם עַזּוּת מֵצַח, מִכָּל מָקוֹם רָמַז בַּעֲשִׂיָּה רִאשׁוֹנָה אֶל הַצִּיץ שֶׁכָּתוּב עָלָיו ״קֹדֶשׁ לַה׳״.

וּבְזֶה מְיוּשָּׁב מַה שֶּׁנֶּאֱמַר תְּחִלָּה, ״וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶׁשׁ לְאַהֲרֹן״ (שמות כח, ב) - הִקְדִּים בִּגְדֵי קֹדֶשׁ אֶל אַהֲרֹן, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ״ (שמות כח, ג) - הִקְדִּים בִּגְדֵי אַהֲרֹן אֶל הַקְּדוּשָּׁה. לְפִי שֶׁפָּסוּק רִאשׁוֹן מְדַבֵּר בַּצִּיץ, שֶׁקֹּדֶם זֶה לֹא הָיָה דַּרְכּוֹ לִלְבּוֹשׁ שׁוּם צִיץ, עַל כֵּן אָמַר ״וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן״ - שֶׁיַּעֲשֶׂה לְאַהֲרֹן בֶּגֶד כָּתוּב עָלָיו פִּתּוּחֵי חוֹתָם ״קֹדֶשׁ לַה׳״, וּתְהִי לוֹ כְּבֶגֶד יַעֲטֶה (תהלים קט, יט). אֲבָל לְמַטָּה מְדַבֵּר בְּמִכְנָסַיִם, שֶׁבְּלָאו הָכֵי דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לֵילֵךְ מְלֻבָּשִׁים מִכְנָסַיִם, עַל כֵּן אָמַר ״וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ״ - רְצוֹנוֹ לוֹמַר, אוֹתָן בִּגְדֵי אַהֲרֹן שֶׁהָיָה דַּרְכּוֹ לְלָבְשָׁן כְּבָר, הִנֵּה עַתָּה יַעֲשׂוּם לְקַדְּשׁוֹ מִן הָעֲרָיוֹת.

וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה לֹא מָנָה הַכָּתוּב אֶלָּא שִׁשָּׁה בְּגָדִים וְהִשְׁמִיט צִיץ הַקֹּדֶשׁ וּמִכְנָסַיִם? וְאוּלַי שֶׁרְמָזָם הַכָּתוּב שְׁנֵיהֶם, הַצִּיץ רְמָזוֹ בְּפָסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה נִצְרָךְ לוֹמַר אֶלָּא ״וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים״ וְגוֹ׳, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן אֶל הַצִּיץ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר בְּפָסוּק ״וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים״. וְלָזֶה אָמַר ״לְאַהֲרֹן״ וְלֹא הִזְכִּיר לְבָנָיו כִּי לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא עַל הַצִּיץ. וְאָמְרוֹ לְשׁוֹן רַבִּים לְצַד שֶׁהוּא לְבַדּוֹ לֹא יוֹעִיל כִּי שְׁמוֹנָה בְּגָדִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, לָכֵן אָמַר עָלָיו לְשׁוֹן רַבִּים. וּבָזֶה יְדֻיַּק גַּם כֵּן אָמְרוֹ וְאֵלֶּה שֶׁנִּרְאֶה כְּמוֹסִיף עַל בְּגָדִים אֲחֵרִים, לְצַד שֶׁכְּבָר קָדַם וְצִוָּה עַל קְצָת, וְלֹא הֻצְרַךְ לְבָאֵר כִּי סָמַךְ עַל מַה שֶׁעָתִיד הוּא לְפָרְטָם אֶחָד אֶחָד, וּבִפְרָטָן תִּמְצָא מְבֹאָר הָרָמוּז. וּכְנֶגֶד הַמִּכְנָסַיִם, אַחַר שֶׁהִזְכִּיר ״אֵלֶּה הַבְּגָדִים״ וְגוֹ׳ אָמַר וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו, וּפָסוּק זֶה מְיֻתָּר הוּא, לוֹמַר עַל הַמִּכְנָסַיִם, וְלָזֶה הִזְכִּיר אַהֲרֹן וּבָנָיו כִּי הַמִּכְנָסַיִם צְרִיכִין בֵּין לְכֹהֵן גָּדוֹל בֵּין לְכֹהֵן הֶדְיוֹט.

וְנִשְׁאַר לָדַעַת לָמָּה לֹא סִדְּרָם הַכָּתוּב יַחַד עִם הַשִּׁשָּׁה וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְכָל זֶה. וְאוּלַי שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ אֵינָם בְּגֶדֶר אֶחָד עִם הַשִּׁשָּׁה: הַצִּיץ לְצַד מַעֲלָתוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל, וְלָזֶה הִקְדִּימוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהַמִּכְנָסַיִם לְצַד הֱיוֹתָם בְּהַדְרָגָה פְּחוּתָה מִשְּׁלֹשָׁה בִּגְדֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט, וְלָזֶה אִחֲרוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהַשִּׁשָּׁה הֵם הַדְרָגָה שָׁוָה.

עוֹד נִרְאֶה טַעַם עֲשׂוֹתוֹ כָּכָה, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בִּגְדֵי כְּהוּנָּה לִשְׁמָן, לָזֶה פֵּרַט בַּפָּסוּק וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהוּ בַּמִּכְנָסַיִם, וְאָמַר לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ לִי, פֵּרוּשׁ שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹתָם לְשֵׁם אַהֲרֹן לְשָׁרֵת לִפְנֵי ה׳, וּמִזֶּה תִּלְמוֹד לִשְׁאָר בְּגָדִים. וּבְפָסוּק רִאשׁוֹן שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בַּצִּיץ אָמַר לְקַדְּשׁוֹ וְגוֹ׳, כִּי מִלְּבַד שֶׁיַּעֲשֵׂהוּ לְשֵׁם כְּהוּנָּה עוֹד יוֹסִיף לִכְתּוֹב בּוֹ ״קֹדֶשׁ לַה׳״.