שְׁמוֹת כ״ח · כ״ז

על שתי כתפות מלמטה. שֶׁהַמִּשְׁבְּצוֹת נְתוּנוֹת בְּרָאשֵׁי כִתְפוֹת הָאֵפוֹד הָעֶלְיוֹנִים הַבָּאִים עַל כְּתֵפָיו, כְּנֶגֶד גְּרוֹנוֹ, וְנִקְפָּלוֹת וְיוֹרְדוֹת לְפָנָיו, וְהַטַּבָּעוֹת צִוָּה לִתֵּן בְּרֹאשָׁן הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא מְחֻבָּר לָאֵפוֹד, וְהוּא שֶׁנֶּ' לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ, סָמוּךְ לִמְקוֹם חִבּוּרָן בָּאֵפוֹד, לְמַעְלָה מִן הַחֲגוֹרָה מְעַט, שֶׁהַמַּחְבֶּרֶת לְעֻמַּת הַחֲגוֹרָה, וְאֵלּוּ נְתוּנִים מְעַט בְּגֹבַהּ זְקִיפַת הַכְּתֵפוֹת, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר מִמַּעַל לְחֵשֶׁב הָאֵפוֹד, וְהֵן כְּנֶגֶד סוֹף הַחֹשֶׁן, וְנוֹתֵן פְּתִיל תְּכֵלֶת בְּאוֹתָן הַטַּבָּעוֹת וּבְטַבְּעוֹת הַחֹשֶׁן וְרוֹכְסָן בְּאוֹתוֹ פְּתִיל לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, שֶׁלֹּא יְהֵא תַחְתִּית הַחֹשֶׁן הוֹלֵךְ לְפָנִים וְחוֹזֵר לְאָחוֹר, וְנוֹקֵשׁ עַל כְּרֵסוֹ, וְנִמְצָא מְיֻשָּׁב עַל הַמְּעִיל יָפֶה:

ממול פניו. בָּעֵבֶר הַחִיצוֹן:

וְתַעְבֵּד תַּרְתֵּין עִזְקָן דִדְהַב וְתִתֵּן יָתְהוֹן עַל תַּרְתֵּין כִּתְפֵּי אֵפוֹדָא מִלְרַע מִלְקֳבֵל אַפּוֹהִי לָקֳבֵל בֵּית לוֹפֵי מֵעִלָוֵי לְהֶמְיַן אֵפוֹדָא:

מִמּוּל פָּנָיו. שֶׁלֹּא יִהְיֶה מוּל פָּנָיו:

לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ. נֹכַח מַחְבַּרְתּוֹ, בְּקַו יָשָׁר נֶגֶד מְקוֹם חִבּוּר הַכְּתֵפוֹת עִם הָאֵפוֹד.

ועשית עוד שתי טבעות זהב ונתת אתם על שתי כתפות מלמטה ממול פניו כלומר בצד אחוריו של כה״‎ג בקצות התחתונות של כתפות המחוברות מול שפתו העליונה של אפוד שהוא פניו של אפוד, היינו ממול פניו.י״‎מ האפוד היה מפניו ומאחוריו של כהן גדול כמין לבוש קצר שקורין קורשיט״‎א, כי איך יתכן שיהיה ממתניו ולמטה לשם קשוט הרי לא מצינו לבוש כענין זה רק במכנסים כדי לכסות בשר ערוה, ועוד הרי החוטין כפולים לעשרים ושמנה כמו שפרש״‎י וכבד הוא מאד וא״‎כ נמצא טורד רגלי הכהן העוסק בעבודה ועוד כשהכהן שוחה עצמו לצדדין הכתפות נשמטות מעל כתפיו לפיכך י״‎מ שהוא ממתניו ולמעלה עד גובה כתפיו כמדת שאר בגדיו.

ממול פניו בעבר החיצונה של אפוד ולא בעבר הפנימי הדבוק לגבו של כהן וע״‎י שאמר אצל החשן ביתה אמר כאן באפוד ממול פניו.

ובאיזה מקום בכתפות תתן טבעות אלו, לעמת מחברתו נגד מקום שהאפוד מחובר אל הכתפות ע״‎י תפירתו בחשב ממעל לחשב האפוד.