שְׁמוֹת כ״ח · כ״ז

וְעָשִׂ֘יתָ֮ שְׁתֵּ֣י טַבְּע֣וֹת זָהָב֒ וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֡ם עַל־שְׁתֵּי֩ כִתְפ֨וֹת הָאֵפ֤וֹד מִלְּמַ֙טָּה֙ מִמּ֣וּל פָּנָ֔יו לְעֻמַּ֖ת מַחְבַּרְתּ֑וֹ מִמַּ֕עַל לְחֵ֖שֶׁב הָאֵפֽוֹד׃

במילים פשוטות

הכתוב מצווה לעשות שתי טבעות זהב נוספות ולתתן על שתי כתפות האפוד מלמטה, ממול פניו, לעומת מחברתו, ממעל לחשב האפוד. רש״י מבאר שהמשבצות נתונות בראשי כתפות האפוד העליונים הבאים על כתפיו כנגד גרונו, ונקפלות ויורדות לפניו, ואת הטבעות ציווה לתת בראשן השני המחובר לאפוד. ספורנו מבאר ש״ממול פניו״ פירושו שלא יהיה מול פניו, ו״לעומת מחברתו״ נוכח מקום חיבור הכתפות עם האפוד. טבעות אלו שבתחתית הכתפות מכוונות כנגד טבעות החושן התחתונות.
מבוסס על רש״י, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

על שתי כתפות מלמטה. שֶׁהַמִּשְׁבְּצוֹת נְתוּנוֹת בְּרָאשֵׁי כִתְפוֹת הָאֵפוֹד הָעֶלְיוֹנִים הַבָּאִים עַל כְּתֵפָיו, כְּנֶגֶד גְּרוֹנוֹ, וְנִקְפָּלוֹת וְיוֹרְדוֹת לְפָנָיו, וְהַטַּבָּעוֹת צִוָּה לִתֵּן בְּרֹאשָׁן הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא מְחֻבָּר לָאֵפוֹד, וְהוּא שֶׁנֶּ' לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ, סָמוּךְ לִמְקוֹם חִבּוּרָן בָּאֵפוֹד, לְמַעְלָה מִן הַחֲגוֹרָה מְעַט, שֶׁהַמַּחְבֶּרֶת לְעֻמַּת הַחֲגוֹרָה, וְאֵלּוּ נְתוּנִים מְעַט בְּגֹבַהּ זְקִיפַת הַכְּתֵפוֹת, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר מִמַּעַל לְחֵשֶׁב הָאֵפוֹד, וְהֵן כְּנֶגֶד סוֹף הַחֹשֶׁן, וְנוֹתֵן פְּתִיל תְּכֵלֶת בְּאוֹתָן הַטַּבָּעוֹת וּבְטַבְּעוֹת הַחֹשֶׁן וְרוֹכְסָן בְּאוֹתוֹ פְּתִיל לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, שֶׁלֹּא יְהֵא תַחְתִּית הַחֹשֶׁן הוֹלֵךְ לְפָנִים וְחוֹזֵר לְאָחוֹר, וְנוֹקֵשׁ עַל כְּרֵסוֹ, וְנִמְצָא מְיֻשָּׁב עַל הַמְּעִיל יָפֶה:

ממול פניו. בָּעֵבֶר הַחִיצוֹן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתַעְבֵּד תַּרְתֵּין עִזְקָן דִדְהַב וְתִתֵּן יָתְהוֹן עַל תַּרְתֵּין כִּתְפֵּי אֵפוֹדָא מִלְרַע מִלְקֳבֵל אַפּוֹהִי לָקֳבֵל בֵּית לוֹפֵי מֵעִלָוֵי לְהֶמְיַן אֵפוֹדָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

מִמּוּל פָּנָיו. שֶׁלֹּא יִהְיֶה מוּל פָּנָיו:

לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ. נֹכַח מַחְבַּרְתּוֹ, בְּקַו יָשָׁר נֶגֶד מְקוֹם חִבּוּר הַכְּתֵפוֹת עִם הָאֵפוֹד.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ועשית עוד שתי טבעות זהב ונתת אתם על שתי כתפות מלמטה ממול פניו כלומר בצד אחוריו של כה״‎ג בקצות התחתונות של כתפות המחוברות מול שפתו העליונה של אפוד שהוא פניו של אפוד, היינו ממול פניו.י״‎מ האפוד היה מפניו ומאחוריו של כהן גדול כמין לבוש קצר שקורין קורשיט״‎א, כי איך יתכן שיהיה ממתניו ולמטה לשם קשוט הרי לא מצינו לבוש כענין זה רק במכנסים כדי לכסות בשר ערוה, ועוד הרי החוטין כפולים לעשרים ושמנה כמו שפרש״‎י וכבד הוא מאד וא״‎כ נמצא טורד רגלי הכהן העוסק בעבודה ועוד כשהכהן שוחה עצמו לצדדין הכתפות נשמטות מעל כתפיו לפיכך י״‎מ שהוא ממתניו ולמעלה עד גובה כתפיו כמדת שאר בגדיו.

ממול פניו בעבר החיצונה של אפוד ולא בעבר הפנימי הדבוק לגבו של כהן וע״‎י שאמר אצל החשן ביתה אמר כאן באפוד ממול פניו.

ובאיזה מקום בכתפות תתן טבעות אלו, לעמת מחברתו נגד מקום שהאפוד מחובר אל הכתפות ע״‎י תפירתו בחשב ממעל לחשב האפוד.

מקור: ספריא · נחלת הכלל