שְׁמוֹת כ״ח · ב׳

וְתַעְבֵּד לְבוּשֵׁי קוּדְשָׁא לְאַהֲרֹן אָחוּךְ לִיקָר וּלְתֻשְׁבְּחָן:

ועשית בגדי קדש. נקראו כן בעבור שישרתו בהם במקום הקדש, או על דרך, ולא יקדשו את העם בבגדיהם (יחז' מד יט) ובגדי אהרן כלם הנזכרים:

לכבוד ולתפארת. שיתפארו בהם כי אין אחד מישראל שילבש כאלה:

לְכָבוֹד. לִכְבוֹד הָאֵל יִתְבָּרַךְ בִּהְיוֹתָם בִּגְדֵי קֹדֶשׁ לַעֲבוֹדָתוֹ:

וּלְתִפְאָרֶת. שֶׁיִּהְיֶה כֹּהֵן מוֹרֶה נוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו, שֶׁהֵם תַּלְמִידָיו הַחֲקוּקִים עַל לִבּוֹ וּכְתֵפָיו:

ועשית בגדי קדש משגמר צווי מלאכת המשכן למדהו מלאכת הבגדים שלבשו בבואם בו.

וְעָשִׂיתָ וְגוֹ׳ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הִיא כַּוָּנַת ה׳ בְּאָמְרוֹ לְכָבוֹד וְגוֹ׳, אַחַר שֶׁמּוֹדִיעַ מַעֲשֵׂיהֶם וְאָפְנֵיהֶם, וְאִם לְהוֹדִיעוֹ שֶׁבְּגָדִים אֵלּוּ יֵשׁ בָּהֶם לְאַהֲרֹן כָּבוֹד וְתִפְאֶרֶת, מַה יֵצֵא לָנוּ מִזֶּה. וְאוּלַי שֶׁיִּתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק אֵין מַעֲמִידִין (עבודה זרה לד,א) וְזֶה לְשׁוֹנָם: שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא בַּמֶּה שִׁמֵּשׁ מֹשֶׁה שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, לֹא הֲוָה בִּידֵיהּ. אָתָא וְשָׁאַל בֵּי מִדְרָשָׁא, אָמַר לֵיהּ: בְּחָלוּק לָבָן שֶׁאֵין בּוֹ אִמְרָא, עַד כָּאן. הִנֵּה מִמַּה שֶׁשִּׁמֵּשׁ מֹשֶׁה בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים בְּחָלוּק זֶה, יַגִּיד שֶׁאֵין הַבְּגָדִים מְעַכְּבִין אֶלָּא לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, אֲבָל זוּלַת הַכֹּהֲנִים תִּתְרַצֶּה עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת בְּלֹא בְגָדִים. וְהוּא מַה שֶׁמּוֹדִיעוֹ בְּאָמְרוֹ כָּבוֹד וְגוֹ׳, לוֹמַר, לֹא תַחְשֹׁב כִּי הַבְּגָדִים לְצָרְכֵי עֲבוֹדָה לְבַד, וְיִתְחַיֵּב הַדָּבָר לְלָבְשָׁם מֹשֶׁה בַּעֲבוֹדַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, וְלֹא כֵן הוּא. אֵינָם אֶלָּא לְכָבוֹד וְגוֹ׳ לַמְּשָׁרֵת קָבוּעַ לַעֲבוֹדָתוֹ, אֲבָל לְצַד הָעֲבוֹדָה לְבַד כְּשֶׁתִּהְיֶה בְּזוּלַת אַהֲרֹן וּבָנָיו, יַעַבְדוּ בְּחָלוּק לָבָן, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן שִׁמֵּשׁ מֹשֶׁה כַּנִּזְכָּר.

אוֹ יֹאמַר כִּי בָא ה׳ לָתֵת טַעַם לָמָּה צִוָּה שְׁמוֹנָה בְּגָדִים, אַרְבָּעָה לָבָן וְאַרְבָּעָה זָהָב, וְאָמַר הַטַּעַם הוּא לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת. פֵּרוּשׁ, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הקדמת תיקונים) כִּי הַשְּׁמוֹנָה בְּגָדִים, אַרְבָּעָה שֶׁל בִּגְדֵי לָבָן יִרְמְזוּ אֶל אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם הֲוָיָ״ה בָּרוּךְ הוּא, וְאַרְבָּעָה בִּגְדֵי זָהָב יִרְמְזוּ אֶל אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם אדנ״י. וְדַע כִּי שֵׁם הֲוָיָ״ה בָּרוּךְ הוּא יִתְיַחֵס אֵלָיו כִּנּוּי הַתִּפְאֶרֶת כַּיָּדוּעַ, וְשֵׁם אדנ״י יִתְיַחֵס אֵלָיו כִּנּוּי הַכָּבוֹד. וְהוּא אָמְרוֹ וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ וְגוֹ׳ לְכָבוֹד כְּנֶגֶד בִּגְדֵי זָהָב, וּלְתִפְאָרֶת כְּנֶגֶד בִּגְדֵי לָבָן. וְסִדֵּר הַכָּתוּב סֵדֶר הַדְרָגוֹת הַקְּדֻשָּׁה זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וְהִקְדִּים לְכָבוֹד, וְהָבֵן.

וְצִוָּה ה׳ עֲשׂוֹת שְׁמוֹנָה בְּגָדִים, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם יִתְכַּפֵּר פְּגָמִים אֲשֶׁר יְסַבְּבוּ בְּנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר יַגִּיעַ לְמָקוֹם עֶלְיוֹן, וּבָזֶה יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַהוּא. וּלְדֶרֶךְ זֶה יֵשׁ לָתֵת טוּב טַעַם לָמָּה הִקְפִּיד ה׳ עַל הַבְּגָדִים בְּאַהֲרֹן וְלֹא בְּמֹשֶׁה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין טז,א) כִּי שְׁמוֹנָה בִּגְדֵי כְּהֻנָּה מְכַפְּרִים עַל שְׁמוֹנָה מִינֵי עֲבֵרוֹת שֶׁיִּהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר עַל כֵּן לֹא צִוָּה ה׳ הַדָּבָר אֶלָּא לְהַכֹּהֵן הָעוֹמֵד לְשָׁרֵת הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מַה שֶׁאֵין כֵּן מֹשֶׁה שֶׁכָּל מַה שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים לֹא הָיָה אֶלָּא לְכַפָּרַת אַהֲרֹן וּבָנָיו לְמַלֵּא אֶת יָדָם לַעֲבֹד לִפְנֵי ה׳, לֹא הָיָה צֹרֶךְ לְמַה שֶׁיְּכַפְּרוּ הַבְּגָדִים כַּנִּזְכָּר, לָזֶה שִׁמֵּשׁ בְּחָלוּק וְגוֹ׳.