שְׁמוֹת כ״ו · ד׳

ללאת. לצול"ש בְּלַעַז, וְכֵן תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס עֲנוּבִין, לְשׁוֹן עֲנִיבָה:

מקצה בחברת. בְּאוֹתָהּ יְרִיעָה שֶׁבְּסוֹף הַחִבּוּר, קְבוּצַת חֲמֵשֶׁת הַיְרִיעוֹת קְרוּיָה חוֹבֶרֶת:

וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית. בְּאוֹתָהּ יְרִיעָה שֶׁהִיא קִיצוֹנָה, לְשׁוֹן קָצֶה, כְּלוֹמַר לְסוֹף הַחוֹבֶרֶת:

וְתַעְבֵּד עֲנוּבִין דְתִכְלָא עַל שִׂפְתָא דִירִיעֲתָא חֲדָא מִסִטְרָא בֵּית לוֹפֵי וְכֵן תַּעְבֵּד בְּשִׂפְתָא דִירִיעֲתָא בְּסִטְרָא דְבֵית לוֹפֵי תִּנְיֵתָא:

ללאת. יש אומרים כי כמוהו, ובלולים יעלו אל התיכונה (מ"א ו ח) כי הבי"ת משרת:

הקיצונה. תאר כמו העליונה:

מקצה בחוברת - בשפת יריעה חמישית.

ועשית ללאת תכלת צוה הקב״‎ה לעשות היריעות משני חלקים כדי שיהו נוחות לטלטל וכן אותן של עזים.