שְׁמוֹת כ״ב · כ״א

כל אלמנה ויתום לא תענון. הוּא הַדִּין לְכָל אָדָם, אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה, לְפִי שֶׁהֵם תְּשׁוּשֵׁי כֹחַ וְדָבָר מָצוּי לְעַנּוֹתָם (מכילתא):

כָּל אַרְמְלָא וְיִתָּם לָא תְעַנוּן:

לא תענון - כמו: למען ענותו בסבלותם ודיבר הכתוב בהווה.

לֹא תְעַנּוּן. אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אוֹתוֹ, אִם כְּשֶׁתְּעַנֶּה אֶת הַיָּתוֹם תִּהְיֶה כַּוָּנָתְךָ לְעַנּוֹתוֹ בִּלְבַד; אֲבָל אִם תְּעַנֶּהוּ לְיַסְּרוֹ וּלְהֵיטִיב לוֹ, אֵין זֶה אֶלָּא גְּמִילוּת חֲסָדִים.

כל אלמנה ויתום שום אלמנה ויתום דוגמא לא תעשה כל מלאכה וכל תמונה. הזכיר הגר שאין לו כח ואח״‎כ הזכיר היתום והאלמנה שהם ישראלים שאין להם כח.

לא תענון מצוה זו כתובה בלשון רבים מה שאין כן בכל הדינין הכתובים בפרשה זו לפי שכולם פושעים בם אפילו אותם שאינם מקניטים שהרי רואים הם עלבונם ושותקים ואינן מוחין וכן הזכיר העונש בלשון רבים וחרה אפי והרגתי אתכם וגו'.