שְׁמוֹת י״ט · ג׳

ומשה עלה. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי; וְכָל עֲלִיּוֹתָיו בְּהַשְׁכָּמָה הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר" (שמות ל"ד):

כה תאמר. בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה וְכַסֵּדֶר הַזֶּה:

לבית יעקב. אֵלּוּ הַנָּשִׁים, תֹּאמַר לָהֶן בְּלָשׁוֹן רַכָּה (מכילתא):

ותגיד לבני ישראל. עֳנָשִׁין וְדִקְדּוּקִים פָּרֵשׁ לַזְּכָרִים, דְּבָרִים הַקָּשִׁין כְּגִידִין (שבת פ"ז):

וּמשֶׁה סְלֵק לִקֳדָם יְיָ וּקְרָא לֵהּ יְיָ מִן טוּרָא לְמֵימַר כִּדְנַן תֵּימַר לְבֵית יַעֲקֹב וּתְחַוִי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:

ומשה עלה. הזכיר למעלה נגד ההר והנה הטעם ומשה עלה אל הר האלהים:

וטעם ויקרא אליו השם וכבר קרא אליו השם כי בלא רשות לא עלה:

והזכיר מן ההר, כי לא עלה למעלה מההר, כי שם דבר עמו השם ואל יקשה עליך בעבור שאמר אח"כ, וירד ה' על הר סיני (למטה פ' כ) כי הזכיר זה כנגד כל ישראל לראותם הענן והאש, כי כן כתוב, ודבריו שמעת מתוך האש (דבר' ד לו):

וטעם לאמר כי קראו העם לומר כה תאמר לבית, והטעם דבר כולל לבית יעקב אלה הנמצאים היום ובניהם אחריהם:

ותגיד לבני ישראל הם הזקנים והם יגידו לכל העם וכן כתוב ויבא משה ויקרא לזקני העם (פ' ז) ואחרי כן כתוב ויענו כל העם יחדו (פ' ח):

ומלת בית פרשתיו:

וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים. אָמַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל עִסְקֵי הַחֲנָיָה וּצְרָכֶיהָ, וּמֹשֶׁה עָלָה וְהֵכִין עַצְמוֹ לִנְבוּאָה.

ומשה עלה ביום שני לחדש שהוא יום שלישי בשבת, ולא מעצמו עלה אלא ע״‎י שכבר ויקרא אליו ה׳‎ מן ההר לאמר כה תאמר ללמדך שלא עלה אלא ברשות. וי״‎מ מעצמו עלה לשאול מפי הקב״‎ה במה יעבדוהו לקיים מה שאמר לו בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה, והקב״‎ה אמר לו כה תאמר לבית יעקב אם שמוע תשמעו וגו׳‎ זאת תהיה עבודתי. ואעפי״‎כ מצינו במתן תורה ויעלו עולות ויזבחו זבחים וגו'.

ותגיד לבנ״‎י פרש״‎י לזכרים דברים הקשים כגידים, וכדי לדרוש בו כן הוא מלא אבל לפי פשוטו ותגיד לבני ישראל קאי אאתם ראיתם אשר עשיתי וגו׳‎ שלשון אגדה לא תשמש לעולם ענין הבא אלא לשעבר.

וּמֹשֶׁה עָלָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה עָלָה מֹשֶׁה קֹדֶם שֶׁיִּקְרָא לוֹ ה׳. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה מָקוֹם עָלָה, אִם לָהָר הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶל הָהָר בְּפֵרוּשׁ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שמות רבה פכ״ח) זֶה הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים ס״ח:י״ט) ״עָלִיתָ לַמָּרוֹם״ וְגוֹ׳. וְלִדְבְרֵיהֶם קָשֶׁה עוֹד, כִּי מָצִינוּ שֶׁאַחַר כָּךְ הָיְתָה הַקְּרִיאָה אֵלָיו מִן הָהָר, דִּכְתִיב ״וַיִּקְרָא וְגוֹ׳ מִן הָהָר״, וְאִם הוּא כְּבָר עָלָה לַשָּׁמַיִם מַה מָקוֹם לִקְרִיאָה מִמָּקוֹם נָמוּךְ לְמָקוֹם עֶלְיוֹן. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק לָמָּה אָמַר הַכָּתוּב אֶל הָאֱלֹהִים וְלֹא אָמַר אֶל ה׳ כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״וַיִּקְרָא אֵלָיו ה׳״ וְגוֹ׳:

אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא, לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם ה׳ וְאָמַר לְמֹשֶׁה בַּסְּנֶה (שמות ג:יב) ״בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה״, הוּא מַרְאֵהוּ כִּי שָׁם הוּא מְקוֹם קַבָּלַת הַתּוֹרָה. אֲשֶׁר עַל כֵּן בְּהַגִּיעוֹ שָׁמָּה, עָשָׂה מֹשֶׁה מִשְׁפַּט עֶבֶד נֶאֱמָן וְקָדַם וְעָלָה אֶל הָהָר, וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר הָהָר כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּירוֹ בְּסָמוּךְ דִּכְתִיב ״נֶגֶד הָהָר״, וְעָלָיו חוֹזֵר אָמְרוֹ וּמֹשֶׁה עָלָה. וְאָמְרוֹ אֶל הָאֱלֹהִים הוּא טַעַם עֲלִיָּתוֹ, כִּי מַה שַׁיָּכוּת בַּעֲלִיָּה זוֹ? לָזֶה אָמַר ״אֶל הָאֱלֹהִים״ שֶׁקָּדַם אֶצְלוֹ מֵהַבּוֹרֵא ״תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה״. לָזֶה אִם הָיָה מִתְעַכֵּב עַד שֶׁיִּקְרָא ה׳ אֵלָיו, יֵרָאֶה הִתְרַשְּׁלוּת וּמִעוּט חֵשֶׁק בַּדָּבָר, לָזֶה תֵּכֶף קָדַם וְהֵכִין עַצְמוֹ וְעָלָה. וְזוּלַת מַה שֶׁקָּדַם לוֹ בְּמַאֲמַר ה׳ ״תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים״ לֹא הָיָה עוֹלֶה אֶל הָהָר. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים שֶׁדִּקְדַּקְנוּ. וְאֵין בְּפֵרוּשׁ זֶה סְתִירָה לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (שמות רבה שם) ״עָלִיתָ לַמָּרוֹם״, כִּי בַּעֲלִיָּתוֹ הָהָר שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁהִרְכִּין ה׳ שָׁמַיִם עָלָיו, הִנֵּה הוּא נִמְצָא עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם.

וַיִּקְרָא אֵלָיו ה׳. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁקָּדַם הוּא וְעָלָה תֵּכֶף קָרָא לוֹ ה׳. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי בְּחִינַת הַקְּדוּשָּׁה לֹא תַּקְדִּים אֶלָּא לַמַּזְמִין אוֹתָהּ וּמֵעִיר עַל הַדָּבָר, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ג צב.): בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (בראשית ב:ו) ״וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה״ מִלְמַעְלָה ״אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה״, וְיִרְמוֹז בְּאָמְרוֹ וַיִּקְרָא לְשׁוֹן יְקָר וּגְדוּלָּה עָשָׂה ה׳ לְמֹשֶׁה עַל הֲכָנָתוֹ וּזְרִיזוּתוֹ בַּדָּבָר.

מִן הָהָר לֵאמֹר. פֵּרוּשׁ, לְצַד כִּי דְּבַר ה׳ בָּא מִן שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, כִּי עֲדַיִין לֹא יָרַד ה׳ עַל הַר סִינַי, אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּא לְהוֹדִיעֵנוּ הַכָּתוּב כִּי צִוָּה ה׳ עַל הַקּוֹל שֶׁיַּעֲבוֹר דֶּרֶךְ הָהָר, וּמִשָּׁם יִשְׁמַע מֹשֶׁה אֲמָרָיו, וְלֹא יִפְנֶה לַצְּדָדִין, גַּם לֹא יִשָּׁמַע לְאוֹזֶן מֹשֶׁה קוֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לָהָר, אֶלָּא לָהָר יָבֹא וּמִן הָהָר יִהְיֶה נִשְׁמָע אֵלָיו. וְזֶה הוּא שִׁיעוּר הַכָּתוּב וַיִּקְרָא אֵלָיו ה׳ מִמָּקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ שָׁם כַּיָּדוּעַ, וּקְרִיאָה זוֹ מִן הָהָר לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, מִן הָהָר הִתְחִיל הָאֲמִירָה וְלֹא קוֹדֶם וְלֹא מִן הַצְּדָדִים. וְאִם לֹא אָמַר הַכָּתוּב תֵּיבַת ״לֵאמֹר״ הָיָה בַּנִּשְׁמָע כִּי הַתְחָלַת הַקְּרִיאָה הָיָה מִן הָהָר וּכְבָר יָרְדָה שְׁכִינָה שָׁמָּה, וְלֹא כֵן הוּא.

כֹּה תֹאמַר וְגוֹ׳ אַתֶּם רְאִיתֶם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל תֹאמַר וְגוֹ׳ וְתַגֵּיד וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שמות רבה כח,ב) ״בֵּית יַעֲקֹב״ הֵם הַנָּשִׁים, וְלָהֶם יֹאמַר מַעֲנֶה רַךְ, וְ״לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ דְּבָרִים קָשִׁים כְּגִידִים. וְקָשֶׁה, הֲלֹא לֹא מָצִינוּ שֶׁאָמַר ה׳ בִּדְבָרָיו שְׁנֵי מִינֵי שְׁלִיחוּת, אֶלָּא לָשׁוֹן אֶחָד לְכֻלָּם יַחַד, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים - אִם הֵם קָשִׁים יַחַד יִשְׁמָעוּהוּ, וְאִם הֵם רַכִּים יַחַד יִשְׁמָעוּהוּ. וְאֵין לוֹמַר שֶׁכְּשֶׁיְּדַבֵּר מֹשֶׁה יְשַׁנֶּה מַעֲנֵה לָשׁוֹן מִסֵּדֶר הַנִּדְבָּר חָס וְשָׁלוֹם, כִּי הֲלֹא תִּמְצָא כִּי בְּסוֹף דִּבְרֵי ה׳ אָמַר אֵלָיו (שמות יט:ו) ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. וְלִכְשֶׁנֹּאמַר כִּי כַּוָּנַת אָמְרוֹ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא עַל הָאֲנָשִׁים, יֶחְסַר דֶּרֶךְ אֲשֶׁר יְדַבֵּר בּוֹ לַנָּשִׁים. גַּם אֵין אֲנִי רוֹאֶה דְּבָרִים קָשִׁים בְּדִבְרֵי ה׳ לָאֲנָשִׁים אֶלָּא דְּבָרִים הַמְחַיִּים אֶת הַנֶּפֶשׁ.

אָכֵן כַּוָּנַת דִּבְרֵי ה׳ הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְקוֹדֶם אַקְדִּים הַמּוּשָּׂג אֶצְלֵנוּ מִכָּל הַתּוֹרָה כִּי הָאָדוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִדּוֹתָיו הֵם לְהֵיטִיב, וְיוֹתֵר מֵחֵשֶׁק הַמְקַבֵּל חִשְׁקוֹ לְהֵיטִיב, וְזֶה לְגוֹדֶל הַפְלָגַת בְּחִינַת טוּבוֹ, וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִתְחַכֵּם הוּא יִתְבָּרַךְ לְהַרְבּוֹת שְׂכָרֵנוּ וְטוֹבָתֵנוּ כִּי זֶה הוּא אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ ה׳. וְהִנֵּה מָצִינוּ לוֹ שֶׁגִּלָּה דַּעְתּוֹ כִּי שְׂכַר הַמְקַיֵּם תּוֹרַת ה׳ וּמִצְווֹתָיו מִיִּרְאָה הוּא מֶחְצָה מֵהָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה, מִשְּׁנֵי כְּתוּבִים הַבָּאִים בְּהוֹדָעַת שְׂכַר הַמִּצְווֹת: בְּאֶחָד אָמַר (דברים ז:ט) ״לְאֶלֶף דּוֹר״, וּבְאֶחָד אָמַר (שמות כ:ו) ״לַאֲלָפִים״, וְדִקְדֵּק בְּשַׂר הָאֶלֶף שֶׁהוּא הַשּׁוֹמֵר מִיִּרְאָה וְשַׂר הָאֲלָפִים שֶׁהוּא לָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה.

וְהִנֵּה יֵשׁ בִּבְחִינַת הָאַהֲבָה צַד גּוֹרֵם רָעָה, כִּי לֹא תַּסְפִּיק לִבְעָלֶיהָ לְהִשָּׁמֵר בִּתְמִידוּת לְבַל עֲבוֹר אֵיזֶה פַּעַם בְּאַקְרַאי, כִּי יֹאמַר שֶׁמִּצַּד קוּרְבָתוֹ לַבּוֹרֵא וַחֲבִיבוּתוֹ לֹא יַקְפִּיד עָלָיו עַל זֶה כְּמִנְהַג וְסֵדֶר הָרָגִיל בֵּין הַנִּבְרָאִים. וּלְהַשְׂכִּילְךָ בָּעִנְיָן מִמֹּשֶׁה אַתָּה לָמֵד, כִּי לְצַד רוֹב קוּרְבָתוֹ וְחִבָּתוֹ עִם ה׳ שָׁגַג וְדִבֵּר אֵלָיו (שמות ד:יג) ״שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח״, ״לָמָה הֲרֵעֹתָה״ וְגוֹ׳ (שמות ה:כב), ״לֹא הִצַּלְתָּ״ וְגוֹ׳, וְזֶה הָיָה סִבָּה גּוֹדֶל קְרִיבָתוֹ לִפְנֵי ה׳ נִתְקָרְרָה הַיִּרְאָה, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁאָדָם אַחֵר כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה קָרֵב כָּל כָּךְ תִּפּוֹל עָלָיו אֵימָתָה וָפַחַד. וְהִנֵּה הָאָדוֹן ה׳ צְבָאוֹת לֹא כֵן יַחְשׁוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים י:יז) ״אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא״ וְגוֹ׳, וְיַקְפִּיד אַדְרַבָּה בְּיוֹתֵר עַל אֲהוּבוֹ לְיַסְּרוֹ בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה עַל עָבְרוֹ אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת וַאֲפִלּוּ עַל הַקַּלָּה שֶׁבַּקַּלִּים, כְּאָמְרוֹ (תהלים נ:ג) ״וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא נ,א) שֶׁמְּדַקְדֵּק עִם חֲסִידָיו כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה.

וַאֲשֶׁר עַל כֵּן בְּעֵת נְתִינַת הַתּוֹרָה חָשַׁב ה׳ מַחְשָׁבוֹת טוֹבוֹת לְהוֹעִיל בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה, וּלְפָנָיו שְׁתֵּי דְּרָכִים: א׳ לְדַבֵּר דִּבְרֵי אַהֲבָה וְחִבָּה, וְיֵשׁ בָּזֶה תַּכְלִית דָּבָר טוֹב כְּשֶׁיְּקַבְּלוּהָ מֵאַהֲבָה, שֶׁשֶּׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כָּפוּל הוּא בִּשְׂכָרָם, וְיֵשׁ בָּזֶה צַד אַחֵר, כִּי הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לִפְעָמִים לֹא יְדַקְדֵּק בִּפְרָט אֶחָד מֵהַתּוֹרָה, כְּדֶרֶךְ הָאָב עִם בְּנוֹ הַמְגַעְגְּעוֹ וְהַמְשַׁעְשְׁעוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵין עָלָיו בְּחִינַת הַמּוֹרָא, מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁתִּהְיֶה קַבָּלַת הַתּוֹרָה מֵחֲמַת יִרְאָה, מִדֶּרֶךְ הַיָּרֵא לִפְחֹד עַל דִּקְדּוּק אֶחָד כְּעֶבֶד מֵרַבּוֹ, וְנִמְצָא תָּמִיד עוֹמֵד לִשְׁמֹר עֵץ הַחַיִּים, וְכֵן הוּא בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי ברכות). וְדֶרֶךְ ב׳ הוּא לְדַבֵּר דְּבָרִים קָשִׁים כְּמֶלֶךְ שֶׁגּוֹזֵר עַל עַבְדּוֹ בִּזְרִיקַת מָרָה וְאֵימַת מַלְכוּת, וְיֵשׁ בָּזֶה תַּכְלִית טוֹב שֶׁלֹּא יְזַלְזְלוּ בְּאַחַת מִכָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה וַאֲפִלּוּ בְּאַקְרַאי וַעֲרַאי, אֶלָּא שֶׁמַּגִּיעָם מַחֲצִית שָׂכָר מִשָּׂכָר הַמַּגִּיעָם בַּעֲשׂוֹתָם מֵאַהֲבָה.

אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכֵּם ה׳ לְצַוּוֹת בִּשְׁנֵי אוֹפָנִים, בְּדֶרֶךְ אַהֲבָה וְדֶרֶךְ שְׂרָרָה וְהַפְחָדָה, וְאָמַר גַּם שְׁנֵיהֶם בְּמֶתֶק לְשׁוֹן צַדִּיק בְּנוֹשֵׂא אֶחָד. וְהוּא מַה שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר כֹּה תֹאמַר, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״כֹּה״ - פֵּרוּשׁ כְּסֵדֶר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ, תֹּאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, יֵשׁ בּוֹ אֲמִירָה רַכָּה שֶׁהִיא דֶּרֶךְ אַהֲבָה וְחִבָּה, וְתַגֵּיד - פֵּרוּשׁ, יֵשׁ בּוֹ גַּם כֵּן דְּבָרִים קָשִׁים כְּגִידִים שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַפְחָדָה וְיִרְאָה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בֵּית יַעֲקֹב בַּאֲמִירָה, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקוֹשִׁי, לוֹמַר חֵלֶק הֶחָסֵר לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כִּי בֵּית יַעֲקֹב הֵם מַדְרֵגָה הַקְּטַנָּה שֶׁבְּאוּמָּתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר לֹא יַשִּׂיגוּ עֲבוֹד ה׳ מֵאַהֲבָה אֶלָּא מִיִּרְאָה, לָזֶה הַמִּצְוָה לָהֶם שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹסִיף עֲבוֹד מֵאַהֲבָה הָרְמוּזָה בַּאֲמִירָה רַכָּה כַּנִּזְכָּר. וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מַדְרֵגָה הַנִּבְחֶרֶת וְהַמְעֻלָּה אֲשֶׁר יַשִּׂיגוּ בְּחִינַת הָאַהֲבָה, אָמַר כְּנֶגְדָּם וְתַגֵּיד, שֶׁלֹּא יַסְפִּיק לָהֶם בְּחִינַת הָאַהֲבָה לְגַבֵּי פְּרָט אֶחָד וּצְרִיכִין הֵם לְיִרְאָה וּלְאַהֲבָה מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי טוֹבִים הַשְּׁנַיִם וְצֹרֶךְ בָּהֶם לְקִיּוּם הַתּוֹרָה, וְצָרִיךְ כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל לִקְנוֹת שְׁנֵיהֶם אַהֲבָה וְיִרְאָה. וּשְׁנֵיהֶם יַחַד אֲמָרָם אֵל עֶלְיוֹן בִּנְעִימוּת דְּבָרָיו בְּאָמְרוֹ ״אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי״ וְגוֹ׳, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. וְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (מכילתא) אֵלּוּ הַנָּשִׁים וְאֵלּוּ הָאֲנָשִׁים - הֵם דֶּרֶךְ דְּרָשׁ.