התחילו ללמודוגם הכהנים. אַף הַבְּכוֹרוֹת שֶׁהָעֲבוֹדָה בָהֶם (זבחים קט"ו):
הנגשים אל ה'. לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת, אַף הֵם לֹא יִסְמְכוּ עַל חֲשִׁיבוּתָם לַעֲלוֹת:
יתקדשו. יִהְיוּ מְזֻמָּנִים לְהִתְיַצֵּב עַל עָמְדָּן:
פן יפרץ. לְשׁוֹן פִּרְצָה; יַהֲרֹג בָּהֶם וְיַעֲשֶׂה בָהֶם פִּרְצָה:
וְאַף כָּהֲנַיָא דִקְרִיבִין לְשַׁמָשָׁא קֳדָם יְיָ יִתְקַדְשׁוּן דִילְמָא יִקְטוֹל בְּהוֹן יְיָ:
וגם. הם הבכורים, אעפ"י שהם קדושים, ככתוב קדש לי כל בכור (למעלה יג ב) יוסיפו להתקדש עוד במחשבתם:
וטעם הנגשים אל ה'. שהם בתחלת הגבול או טעמו שהם הקריבו עולות על המזבח שבנה משה בחלישת עמלק, גם הם יקריבו במזבח הברית, שבנה ותקן משה בתחתית ההר ששם עמדו כל ישראל לשמוע קול השם:
הכהנים - הבכורות.
יתקדשו - בעמידתן.
וגם הכהנים הם השבעים זקנים שהיו בכורות.
יתקדשו יהיו מזומנים וזהירין על כך, ולא יאמרו אנו משרתיו של מקום ובני ביתו. ד״א הכהנים השרים והשופטים.
הנגשים אל ה' ללמד דינים, כדכתיב כי המשפט לאלהים הוא, גם הם יהיו זהירין על כך שלא יאמרו צריכין אנו ללמוד הלכות ודינים. ואין לומר כהנים ממש שהרי עדיין לא נתכהנו.
וְגַם הַכֹּהֲנִים. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַעֲלַת קְרִיבָה אֶל מָקוֹם הַמְּקֻדָּשׁ לַעֲבוֹד בְּבֵית ה׳ כַּאֲשֶׁר הָיָה מְקֻבָּל בְּיָדָם, אוֹ הַבְּכוֹרוֹת אוֹ מִזֶּרַע אַהֲרֹן, יִתְקַדָּשׁוּ פֵּרוּשׁ, לֹא תִהְיֶה קְדֻשָּׁתָם מַגַּעַת עַד גָּדֵר זֶה וּצְרִיכִין הֵם לַחְשׁוֹב עַצְמָם בְּעֵרֶךְ מָקוֹם זֶה כְּאִלּוּ אֵין לָהֶם קְדֻשָּׁה כָּל עִקָּר. וְשִׁיעוּר תֵּיבַת ״יִתְקַדָּשׁוּ״ כְּשִׁיעוּר תֵּיבַת ״וְדִשְּׁנוּ״ (במדבר ד:יג). אוֹ יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) כִּי הִגְבִּיל הָהָר: עַד כָּאן מֹשֶׁה, עַד כָּאן גְּבוּל אַהֲרֹן, עַד כָּאן גְּבוּל הַכֹּהֲנִים. כְּפִי זֶה אָמְרוֹ הַנִּגָּשִׁים אֶל ה׳ פֵּרוּשׁ, שֶׁגְּבוּלָם בָּהָר נִגָּשִׁים מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל, יִתְקַדָּשׁוּ, פֵּרוּשׁ, יַעַמְדוּ בִּקְדֻשָּׁתָם וְלֹא יוֹסִיפוּ לַעֲלוֹת עוֹד פֶּן וְגוֹ׳.