רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ויחלש יהושע. חָתַךְ רָאשֵׁי גִבּוֹרָיו וְלֹא הִשְׁאִיר אֶלָּא חַלָּשִׁים שֶׁבָּהֶם, וְלֹא הֲרָגָם כֻּלָּם, מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים שֶׁעָשׂוּ עַ"פִּ הַדִּבּוּר שֶׁל שְׁכִינָה (שם):
ויחלש יהושע. חָתַךְ רָאשֵׁי גִבּוֹרָיו וְלֹא הִשְׁאִיר אֶלָּא חַלָּשִׁים שֶׁבָּהֶם, וְלֹא הֲרָגָם כֻּלָּם, מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים שֶׁעָשׂוּ עַ"פִּ הַדִּבּוּר שֶׁל שְׁכִינָה (שם):
וְתַבַּר יְהוֹשֻׁעַ יָת עֲמָלֵק וְיָת עַמֵהּ לְפִתְגָם דְחָרֶב:
ויחלש אין הפרש בין וַיַחֲלשׁ, ובין וַיֶחֱלָש (איוב יד י). כאשר טעם יִטְרֹף (תה' ז ג) כמו יִטְרָף (ברא' מט כז) כי תדר נדר (במד' ל ד) וַיִדַר יעקב (ברא' כה כ) בפתח רק זאת הגזרה כמלת שם, פעם יוצאת ופעם עומדת או יהיה גבר ימות ויחלש, וכבר חלש כדרך, וירם תולעים ויבאש (למעלה טז כ) ע"כ הזכיר גבר בעל גבורה:
ויחלש - נצחם. כדכתיב: קול ענות חלושה.
אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ. הַמְקֻבָּץ מֵעַם אַחֵר לְהִלָּחֵם.
ויחלש יהושע את עמלק עמלקיים עשו מכשפות שלא תשלוט בהם חרב בענין מיתה אלא הכום ישראל והחלישום לפי חרב אבל לא המיתום. ד״א לפי שכתוב למעלה וגבר עמלק כתוב כאן ויחלוש, אבל מ״מ לשון הריגה הוא, כמו וגבר ימות ויחלש.