שְׁמוֹת י״ז · י״א

וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק׃

במילים פשוטות

כאשר מרים משה את ידו גובר ישראל, וכאשר מניח את ידו גובר עמלק. רש״י שואל ״וכי ידיו של משה נוצחות היו את המלחמה״, ומשיב כפי שמובא בראש השנה: אלא בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמים - מתגברים, ואם לאו - נופלים. אבן עזרא מביא דעה שהרמת היד היא כדרך שבמלחמה מי שבידו הנֵס, אך דוחה זאת, שהרי אז היה מרים אותו אהרן או חור, והנכון כדברי קדמונינו שהיד מכוונת את לב ישראל כלפי שמים. הפסוק מלמד שהניצחון תלוי לא בכוח היד אלא בכיוון הלב אל ה׳, ומשה משמש כמעורר אמונה זו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כאשר ירים משה ידו. וְכִי יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה נוֹצְחוֹת הָיוּ הַמִּלְחָמָה וְכוּ' כִּדְאִיתָא בְּרֹ"הַ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַהֲוִי כַּד יְרִים משֶׁה יְדוֹהִי וּמִתְגַבְּרִין דְבֵית יִשְׂרָאֵל וְכַד מַנַח יְדוֹהִי וּמִתְגַבְּרִין דְבֵית עֲמָלֵק:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והיה. יש אומרים כי הרמת ידו כאשר במלחמה מי שבידו הנס, ואילו היה כן מרים אותו אהרן או חור או יעמידוהו במקום גבוה בהר שיראה עומד והנכון מה שאמרו קדמונינו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

כאשר ירים משה - ידו והמטה.

וגבר ישראל - שכן דרך עורכי מלחמה, כל זמן שרואים הרמת נסים קונפט"ן ב"ל הן מתגברין וכשהוא מושלך רגילין לנוס ולהנצח.

מקור: ספריא · נחלת הכלל