שְׁמוֹת ט״ו · י״ח

יְהֹוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃

במילים פשוטות

״ה׳ ימלוך לעולם ועד״. רש״י מבאר ש״לעלם ועד״ הוא לשון עולמות, והוי״ו בו יסוד ולכן פתוחה, בשונה מ״היודע ועד״ שבו הוי״ו שימוש וקמוצה. אבן עזרא מסביר ש״ה׳ ימלוך״ פירושו שכאשר ייבנה בית המקדש לשמו אז תיראה מלכותו בארץ, וכי ״לעולם ועד״ נאמר בדרך קצרה, ומאריך בדקדוק המילה ״עד״. הפסוק חותם את גוף שירת הים בהכרזה על מלכות ה׳ הנצחית. לאחר תיאור הנס והצפייה אל המקדש, מגיעה השירה לשיאה הרוחני - ההכרה שה׳ מולך לעולם ועד. אבן עזרא קושר את גילוי המלכות בארץ לבניין המקדש, שבו תתגלה שכינת ה׳ ומלכותו לעיני כל. זהו סיום המבטא את התכלית הגדולה של הגאולה - מלכות ה׳ בעולם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לעלם ועד. לְשׁוֹן עוֹלָמוּת הוּא וְהַוָּי"ו בּוֹ יְסוֹד, לְפִיכָךְ הִיא פְּתוּחָה, אֲבָל "אָנֹכִי הַיּוֹדֵעַ וָעֵד" (ירמיהו כ"ט), שֶׁהַוָּי"ו בּוֹ שִׁמּוּשׁ, קְמוּצָה הִיא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

יְיָ מַלְכוּתֵהּ קָאֵם לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ה' ימלוך. כאשר יבנה בית המקדש לשמו, אז תראה מלכותו בארץ:

וטעם לעולם ועד על דרך קצרה, כי הוא לעולם ועַד עולם ואל תתמה בעבור מלת "עד" שאינה סמוכה כי כתוב שוכן עד וקדוש שמו (ישעי' נז טו) ומשפט לשון הקדש בהיות התנועה באות הבא אחר וי"ו יפתחוהו, כמו שור וכשב וָעֵז (ויקרא ז כג) ובעבור זה נפתה ועד, והנה אמר ואֹכַל מכל (ברא' כז לג) ובסוף הפסוק, הנחש השיאני וָאֹכֵל (שם ג יג) על כן אמרו לעלם ועד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ה' ימלוך - לאחר שתתישבו בארץ ישראל תוודע מלכותו של הקב"ה בכל המלכויות.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. יְהִי רָצוֹן שֶׁהוּא לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד, וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ה׳‎ ימלך לעלם ועד יהי רצון שימלוך עלינו לעולם ועד אדון כזה שעשה לנו טובות אלו. דבר אחר לשון הווה ועתיד הוא כתרגומו. כמו כנשר יעיר קנו, ירחף יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו ועוד הרבה.

לעלם ועד לשון קצר הוא שהוא כמו לעולם ועד לעולם. ואל תתמה על מלת עולם ועד שאינה סמוכה שכן מצינו דוגמא שוכן עד וקדוש שמו, שפירושו שוכן עד מרום וקדוש שמו, ומשפט לשון הקודש כשתהיה התנועה באות הבא אחר הוי״‎ו יפתחוהו כמו שור וכשב ועז בעבור זה נפתח ועד. ומצינו ואוכל מכל ובסוף הפסוק הנחש השיאני ואוכל לפיכך הוא לעולם ועד.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

ה׳ יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה. יֵשׁ לְפָרֵשׁ מִלַּת ״כִּי״, לְפִי שֶׁפַּרְעֹה הָיָה חוֹלֵק עַל מַלְכוּת שַׁדַּי וְאָמַר ״מִי ה׳״ (שמות ה:ב), וְאִלּוּ לֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה שְׁפָטִים בְּפַרְעֹה, אִם כֵּן יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁגַּם לְדוֹרוֹת יָקוּמוּ בָּנִים סוֹרְרִים וִיכַחֲשׁוּ מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל מֵעַתָּה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּפַרְעֹה מִשְׁפָּט כָּתוּב, שׁוּב לֹא יִהְיֶה שׁוּם חוֹלֵק וּמְעַרְעֵר עַל מַלְכוּת שַׁדַּי יִתְבָּרַךְ, וַה׳ יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי יִרְאוּ כָּל הָעוֹלָם כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וְגוֹ׳, וּמֵאָז מוֹרָא יַעֲלֶה עַל רֹאשָׁם לְהַטִּיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

ה׳ יִמְלֹךְ וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא אָמְרוּ ״ה׳ מָלַךְ״, אָמְרוּ הֵם עַצְמָם הַטַּעַם ״כִּי בָא״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה הַמִּשְׁפָּט אֶלָּא בְּאוּמָּה אַחַת, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה וְגוֹ׳, כִּי לֹא יֻקַּח מִזֶּה הַכְחָשַׁת כָּל הָאֱלֹהוֹת אֲשֶׁר אוּמּוֹת אוֹתָם יַעַבְדוּ, וְלָזֶה אֵין מַלְכוּתוֹ נִכֶּרֶת לְעוֹלָם. מַה שֶׁאֵין כֵּן לֶעָתִיד לָבֹא, כִּי יַעֲשֶׂה ה׳ מִשְׁפָּט בְּכָל הַגּוֹיִם, אָז יִהְיֶה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ ״ה׳ יִמְלֹךְ״.

אוֹ יִרְצֶה טַעַם אָמְרוֹ יִמְלֹךְ וְלֹא מָלַךְ, כִּי ״בָא סוּס פַּרְעֹה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כֻּלָּם הָיוּ בַּטְּבִיעָה כְּסוּס אֶחָד, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי לֹא נִמְלַט מֵהֶם עַד אֶחָד, כְּשֵׁם שֶׁיִּטְבַּע אָדָם אֶחָד יִטְבְּעוּ כֻלָּם. וְהֵן אֱמֶת, אִם הָיָה מַגִּיד לָעוֹלָם הַפְלָגַת וְעוֹצֶם הַנֵּס לְהַכִּיר הָעוֹלָם גְּדֻלַּת תִּגְבֹּרֶת פְּאֵר נִצָּחוֹן וְהוֹד יְסוֹד אֱמוּנָתֵנוּ, אֲשֶׁר כָּל שׁוֹמְעָיו יִתְלַהֲבוּ וְיֹאמְרוּ: הָבוּ יְקָר כִּי הוּא זֶה אֲדוֹנֵינוּ מַלְכֵּנוּ, וּמֵעַתָּה יִהְיֶה ה׳ לְמֶלֶךְ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָלְכוּ בַּיַּבָּשָׁה וְנִמְלְטוּ זוּלַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ״ וְגוֹ׳, וְלָהֶם לֹא יִשְׁמְעוּ הָאֻמּוֹת כִּי הֵם נוֹגְעִים בַּדָּבָר לִהְיוֹתוֹ אֱלֹהֵיהֶם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל