ויהי בחצי הלילה ראויה היתה פרשה זו להיות סמוכה לפרשת ולא שלח את בני ישראל מארצו כדי להיות כל המכות על הסדר ומה שנכנסה פרשת החדש באמצע להודיעך איך נמלטו בכורי ישראל כשבא המשחית על מצרים.
בחצי הלילה וה׳ הכה כל בכור ובמקום אחר הוא אומר ביום הכותי כל בכור, א״ר יוחנן אעפ״י שהכה אותם בחצי הלילה היתה נפשם מפרכסת בתוכם עד הבוקר, כדי שידעו ישראל באיזה מכה מתו שונאיהם.וה׳ הכה כל בכור רבי אלעזר בן פדת אומר כל מקום שנאמר וה', הוא ובית דינו וסנקלטין שלו, מלמד שב״ד של מעלה ישבו וגזרו שינגפו בכורי מצרים.
מבכר פרעה בא הכתוב ללמדך על פרעה שגם הוא בכור ואולם בעבור זאת העמדתיך וגו'
הישב על כסאו העתיד לישב על כסאו אלו חיה, דוגמא ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו. י״מ בד׳ תולדות העולם הוכו מצרים מים רוח אש עפר, בשתים הראשונות דם צפרדע - מים. בשתים שניות כנים וערוב - בעפר. כדכתיב תוצא הארץ נפש חיה. בשתים שלישיות דבר ושחין, דבר ע״י אויר רע בא היינו רוח שחין מפיח כבשן האש בא, בשתיים רבעיות ברד ארבה - ברוח. הברד בא מרוח סערה שהוא מביאו וכן הארבה הרוח מביאתו. והשתיים החמשיות במכת מעשה ידי שמים שהוא - אש כגון החשך שהמאורות מנעו אורם מעל ארץ מצרים, ומכת בכורים מלאך ירד מן השמים להרגם. נמצא שהוכו במים ורוח ואש ועפר. ועשר מכות אלו היו על ידי הקב״ה ומשה ואהרן שלש ראשונות על ידי אהרן ובענין שפל, השתים במים והשלישית בעפר הארץ. ועל ידי משה שלש בעליונים כמו שמעלתו עליונה ממעלת אהרן והם ברד ארבה חשך, שכן משה שלט בשמים ובארץ. וע״י הקב״ה ערוב דבר מכת בכורות, ואחת על ידי שלשתם היא מכת שחין.
