רוּת ד׳ · כ״ב
וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־דָּוִֽד׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
ועובד הוליד את ישי, וישי הוליד את דוד. המילה האחרונה של המגילה היא ״דוד״, וזו כל התשובה שהיא נותנת לשאלות שהעלתה. אבן עזרא כתב כבר בפתיחת פירושו למגילה שהיא נכתבה בכתבי הקודש מפני שדוד הוא שורש מלכות ישראל, וכאן מתברר הדבר במלואו. הספר שנפתח ברעב, בבריחה מארץ ישראל ובמות שלושה גברים, ושכל עלילתו נשענת על נאמנותה של אישה מואבייה ועל חסדו של איש אחד בבית לחם, מסתיים בשמו של מי שממנו תצא מלכות ישראל.
מבוסס על אבן עזרא · נכתב ונערך במקור