רוּת ד׳ · ב׳

ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה, וישבו. המלבי״ם מביא את דרשת חז״ל שבועז הכין אותם מראש ודרש לפניהם את ההלכה ״עמוני ולא עמונית״, כלומר שאיסור הנישואין בעמוני ומואבי אמור בזכרים ולא בנקבות, והבין שתלמיד חכם שאומר דבר הלכה קודם המעשה דבריו נשמעים. מספר העשרה אינו מקרי: הוא המניין הנדרש לברכת חתנים, ולפי זה בועז אינו רק מקיים דיון משפטי אלא מכין מראש את המסגרת לנישואין שיבואו, עוד לפני שידע מה ישיב הגואל.