רוּת ד׳ · י״ט

וחצרון הוליד את רם, ורם הוליד את עמינדב. הפסוק ממשיך את שרשרת עשרת הדורות שנפתחה בפרץ, ומוליך אותה בקצב אחיד ובלי כל הערה או סיפור. הצורה הזאת עצמה נושאת מסר: אחרי מגילה שכולה מלאה בקולות, בדיאלוגים ובהכרעות אישיות, המגילה נחתמת ברשימה שקטה שמראה שהמעשים הפרטיים שקראנו עליהם השתלבו במהלך ארוך של דורות. עמינדב שנזכר כאן הוא אביו של נחשון, שנזכר בפסוק הבא, ומשם השרשרת מתקרבת אל בועז עצמו.