רוּת א׳ · י״ח

וַתֵּ֕רֶא כִּֽי־מִתְאַמֶּ֥צֶת הִ֖יא לָלֶ֣כֶת אִתָּ֑הּ וַתֶּחְדַּ֖ל לְדַבֵּ֥ר אֵלֶֽיהָ׃

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

נעמי רואה כי מתאמצת היא ללכת אתה, וחדלה לדבר אליה. רש״י מביא שמכאן אמרו חכמים כלל בקבלת גרים - אין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו, כלומר משעה שהתברר שכוונתו שלמה אין ממשיכים להניאו. המלבי״ם מדייק בפועל ״מתאמצת״ ומסביר שההבדל בין חיזוק לאימוץ הוא שאימוץ מציין חוזק הלב והתמדה בו, ומכאן שראתה נעמי שרות מתגיירת בלב שלם, ולכן חדלה לדבר אליה כדין. הפסוק הזה הוא נקודת המעבר של המגילה: מכאן ואילך אין עוד ניסיון להשיב את רות למואב.

מבוסס על רש״י, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור