מצודת דוד
רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18לתת לזרעו. מפני אריכת הדברים חזר לומר שוב מלת לתת וכן דרך המקרא ותקם. וקיימת:
וּמָצָ֣אתָ אֶת־לְבָבוֹ֮ נֶאֱמָ֣ן לְפָנֶ֒יךָ֒ וְכָר֨וֹת עִמּ֜וֹ הַבְּרִ֗ית לָתֵ֡ת אֶת־אֶ֩רֶץ֩ הַכְּנַעֲנִ֨י הַחִתִּ֜י הָאֱמֹרִ֧י וְהַפְּרִזִּ֛י וְהַיְבוּסִ֥י וְהַגִּרְגָּשִׁ֖י לָתֵ֣ת לְזַרְע֑וֹ וַתָּ֙קֶם֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ כִּ֥י צַדִּ֖יק אָֽתָּה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
לתת לזרעו. מפני אריכת הדברים חזר לומר שוב מלת לתת וכן דרך המקרא ותקם. וקיימת:
ומצאת, עד שאחר כל הנסיונות שעמד בהם ונבחן ונמצא לבבו נאמן עם אלהיו, כרת עמו הברית לתת את ארץ הכנעני שהיא הארץ המיוחדת אל ההשגחה וההנהגה הפלאיית, לתת לזרעו, כי היה הברית לתת לו מצד היעוד וההבטחה, ולתת לזרעו מצד שיבואו ויירשוה, כמ"ש לך אתננה ולזרעך עד עולם. עתה יתחיל לספר איך קיים ה' את בריתו, שעז"א ותקם את דבריך, ולא היה בזה עול שלקח את הארץ מיד הכנענים, עז"א כי צדיק אתה, כמ"ש כי ברשעת הגוים האלה ה' מוריש אותם מפניך: