נְחֶמְיָה ט׳ · י״ד

ואת שבת קדשך - הזכיר השבת לבד מעשרת הדברים, כי היא נכבדת במנוחה ותוספת שכל.

ואת שבת, שבת נאמרה בעשרת הדברות ובסוף פ' משפטים, ואמר הודעת להם כי בשבת הודיע להם פנות האמונה מחידוש העולם והודיע להם כי הם מונהגים בהנהגה השגחיית, שעז"א בא מצות השבת כמ"ש במק"א. ומצות, ר"ל ואח"ז הודיע להם מצות וחקים ותורה, כ"ז שהיו במדבר סיני עד שחנו במדבר פארן שנתן להם כל המצות הכתובים בס' שמות ויקרא במדבר עד פ' שלח:

ואת שבת קדשך הודעת להם קודם זה בדבר המן שנתבאר בו לכל ישראל איזה יום הוא שבת כי ביום הששי מצאו במה שלקטו משנה על אשר ילקטו יום יום כדי שיספיק להם לשבת ובשבת לא ירד ובזה הודיע להם ה' ענין השבת שהוא קדוש בזה האופן שנפלא ואחר ששמעו ישראל עשרת הדברים ויראו פן ימותו אם ישמעו עוד דברי ה' יתברך בזה האופן אמרו למשה דבר אתה עמנו ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות ואז צוה ה' יתברך לישראל מצות וחקים ותורה ביד משה עבדו. והנה הרבית להם עוד מופתיך למשכם לעבודתיך: