וָאֶשְׁלְחָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֤א נִֽהְיָה֙ כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֖ר אַתָּ֣ה אוֹמֵ֑ר כִּ֥י מִֽלִּבְּךָ֖ אַתָּ֥ה בוֹדָֽאם׃

אתה בודאם - מכזב, כמו: בדיך מתים יחרישו, בחדש אשר בדה מלבו. ובלשון חכמינו ז"ל: בדאי.

לא נהיה. אין דבר זה נשמע בעובדי כוכבים רק אתה בעצמך ממציא הכזב הזה מלבך:

בודם. ענין המצאת הכזב וכן בדיך מתים יחרישו (איוב י״א:ג׳):

השאלות:(ח - ט) ולמה הוצרך לשלוח אליו לאמר שמלבו הוא בודאם, אחר שהוא שקר גלוי?, ומז"ש כי כולם מיראים אותנו, ומה משמיענו בזה?:

ואשלחה השיב לו שדבר הזה שאני העמדתי נביאים לא נהיה כי מלבך אתם בודאם, וכל מה שאתה מזמין אותי להתיעץ עמך כאילו אתם אוהביי ורוצים לחזק את ידי, זה שקר, כי הלא עד עתה כולם, ר"ל כל צרי יהודה ואתם מכללם, מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן המלאכה, ואיך עתה פתאום נהפכת מאויב לאוהב לחזק את ידי?:

כי מלבך אתה בודאם. ר"ל אתה מוציאם מלבך ומחדשם כי לא נשמע זה בגוים: