וַאֲנִי־בָ֗אתִי בֵּ֣ית שְֽׁמַֽעְיָ֧ה בֶן־דְּלָיָ֛ה בֶּן־מְהֵֽיטַבְאֵ֖ל וְה֣וּא עָצ֑וּר וַיֹּ֡אמֶר נִוָּעֵד֩ אֶל־בֵּ֨ית הָאֱלֹהִ֜ים אֶל־תּ֣וֹךְ הַֽהֵיכָ֗ל וְנִסְגְּרָה֙ דַּלְת֣וֹת הַהֵיכָ֔ל כִּ֚י בָּאִ֣ים לְהׇרְגֶ֔ךָ וְלַ֖יְלָה בָּאִ֥ים לְהׇרְגֶֽךָ׃

והוא עצור - לפני הבורא לעבדו, כעוצר עצמו מהנאה והעצור בתענית, כדואג האדומי שהיה נעצר.

והוא עצור. היה מעוכב לשבת בבית:

נועד. נעשה ועד להאסף אל בית אלהים:

ונסגרה דלתות ההיכל. להתחזק בה מפני סנבלט ואנשיו כי עדיין לא העמידו הדלתות בשערי העיר כמ״ש למעלה ויוכל לבוא בה כל הרוצה:

ולילה באים. לא תדע להיות נשמר מהם באישון לילה:

עצור. מעוכב וכן נעצרה נא אותך (שופטים י״ג:ט״ו):

השאלות:(י - יג) אם שמעיה דבר זאת בשם ה' איך הכיר שלא ה' שלחו?, והלא לא נזכר כלל שדבר זאת בנבואה שאז היל"ל כה אמר ה' הסתר תוך ההיכל, ומהו הלשון כי הנבואה דבר היל"ל בנבואה דבר?, ומהו הלשון למען שכור הוא שאין לו מובן כלל?:

ואני באתי בית שמעיה, מאז שם על לבו לחקור על הנבואה שנבא שמעיה עליו שיהיה מלך ביהודה והלך לביתו [כי היה עצור וחולה ולא יכול לקרא אותו אליו] לחקור ולדרוש על הדבר, ויאמר נועד אל בית האלהים, זאת לא אמר לו בנבואה, רק שא"ל שנודע לו ע"פ מרגלים כי צרי יהודה באים להרגו, ושרוצים להרגו בלילה הזה, והוא מיעץ אותו שיבא אתו בתוך ההיכל להסגר שם כל הלילה, כי דלתות ההיכל סגורות משא"כ העיר דלתותיה פתוחות:

והוא עצור. ידמה שהיה נסגר בחדרו ונמנע מלצאת חוץ כמנהג המתבודד להגיע אליו הנבואה:

ויאמר נועד אל בית האלהים וגו'. הנה נתן לו זאת העצה על פי הנבואה לפי מה שאמר לו כדי שיאמין לדבריו להועד אל תוך ההיכל כדי שלא יהרגוהו בלילה ההוא: