מצודת דוד
רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18נודע לנו. אשר המה רוצים לבוא עלינו פתאום ונשמרים אנו מהם:
ויפר וגו׳. כי לא באו מעתה להלחם ולהשבית הבנין:
ונשב. אחר אשר שמענו כי חדלו לבוא שבנו אל החומה לעשות המלאכה:
וַיְהִ֞י כַּֽאֲשֶׁר־שָׁמְע֤וּ אוֹיְבֵ֙ינוּ֙ כִּי־נ֣וֹדַֽע לָ֔נוּ וַיָּ֥פֶר הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־עֲצָתָ֑ם (ונשוב) [וַנָּ֤שׇׁב] כֻּלָּ֙נוּ֙ אֶל־הַ֣חוֹמָ֔ה אִ֖ישׁ אֶל־מְלַאכְתּֽוֹ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
נודע לנו. אשר המה רוצים לבוא עלינו פתאום ונשמרים אנו מהם:
ויפר וגו׳. כי לא באו מעתה להלחם ולהשבית הבנין:
ונשב. אחר אשר שמענו כי חדלו לבוא שבנו אל החומה לעשות המלאכה:
ויהי, ועי"כ שמעו אויבינו שנודע לנו, כי מצאו אותנו כולנו ערוכים למלחמה, ובזה הפר האלהים את עצתם וחזרו אחור ולא התחילו ללחום כלל, ואז כשראינו שעברה הסכנה ונשב כולנו אל החומה:
ויפר האלהים את עצתם. ר"ל שמן אז לא חשבו להלחם בנו ולזה שבנו כלנו אל החומה אך היו נשמרים מהאויבים באופן שזכר אחר זה: