עַל־יָד֣וֹ הֶחֱזִ֗יק עֻזִּיאֵ֤ל בֶּֽן־חַרְהֲיָה֙ צֽוֹרְפִ֔ים {ס} וְעַל־יָד֣וֹ הֶחֱזִ֔יק חֲנַנְיָ֖ה בֶּן־הָרַקָּחִ֑ים וַיַּֽעַזְבוּ֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם עַ֖ד הַחוֹמָ֥ה הָרְחָבָֽה׃ {ס}

ויעזבו ירושלם - מלשון חכמים מעזיבה. ויש אומרים: כי כן: עזוב תעזוב עמו.

צורפים. מן הצורפים:

ויעזבו. עזיאל וחנניה מלאו עפר עד החומה הרחבה ועשו כן לחזק החומה:

צורפים. צורפי זהב וכסף:

ויעזבו. ענינו מלוי העפר לחזוק ובדרז״ל תקרה ומעזיבה (ב״מ קיו):

ויעזבו ירושלים עד החומה הרחבה לפי המבואר [לקמן י"ב ל"ח ל"ט] היה בין החומה הרחבה ובין שער הישנה עוד שער אפרים שלא נזכר כאן, והוא אשר פרץ יואש משער אפרים עד שער הפינה ארבע מאות אמה [דה"ב כ"ה], ושער הפינה הוא שער הישנה שעמד בפינת מזרחית צפונית, וצ"ל ששער אפרים לא נחרב כ"כ ולכן לא הזכיר בנינו בפ"ע רק כללו בכלל החומה. ומ"ש ויעזבו שחזקו ובצרו, כי בצד צפון לא היו הרים סביב לירושלים רק מישור והוצרכו לחזק שם ביותר עד החומה הרחבה ששם היתה החומה למגן בפני אויב:

בן חרהיה צורפים. ר"ל שהיו צורפים הוא ואביו או היה בן צורפים כמו שזכר אחר זה בחנניה שהוא בן הרקחים:

ויעזבו ירושלים. ר"ל בנו וחזקו: