וַיֹּ֩אמֶר֩ לִ֨י הַמֶּ֜לֶךְ וְהַשֵּׁגַ֣ל ׀ יוֹשֶׁ֣בֶת אֶצְל֗וֹ עַד־מָתַ֛י יִהְיֶ֥ה מַֽהֲלָכְךָ֖ וּמָתַ֣י תָּשׁ֑וּב וַיִּיטַ֤ב לִפְנֵֽי־הַמֶּ֙לֶךְ֙ וַיִּשְׁלָחֵ֔נִי וָֽאֶתְּנָ֥ה ל֖וֹ זְמָֽן׃

והשגל - מן תשגלנה ונקראת כן, המזומנת למצות המלך.

והשגל. המלכה היתה אז יושבת אצלו:

עד מתי וגו׳. כמה הוא הזמן אשר יהיה המהלך ר״ל ללכת ולשבת שמה ולשוב הנה ולתוספת ביאור אמר שוב ומתי תשוב:

וייטב. הוטב שאלתי לפניו ונתן לי רשות ללכת ואני קבעתי לו זמן מתי אשוב:

והשגל. המלכה המיוחדת לו למשכב המשגל:

השאלות:(ו) הי"ל ואתנה לו זמן וישלחני?:

ויאמר, שיעורו שהמלך והשגל היושבת אצלו שניהם אמרו לו, כמו ויאמר אבימלך ופיכול שר צבאו, ולדעת חז"ל שמלך זה היה דריוש בן אסתר, י"ל שהשגל הזאת היתה אסתר אמו שהיא מהרה בשאלה זאת (שבזה כבר הסכים אל הדבר), באהבתה את עמה ומולדתה. עד מתי, ר"ל מתי תלך ומתי תשוב, וייטב אבל עוד טרם התישב נחמיה לקבוע הזמן הוטב הדבר לפני המלך וישלחני, ר"ל שנתן לי רשות ללכת. ואח"כ ואתנה לו זמן שהיא תשובה על שאלת המלך על זמן מהלכו ושובו:

והשגל יושבת אצלו. היא אשתו המיוחדת לו למשגל: