אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12מטהרים - הראוי מתטהרים.
וָאֹמְרָ֣ה לַלְוִיִּ֗ם אֲשֶׁ֨ר יִֽהְי֤וּ מִֽטַּהֲרִים֙ וּבָאִים֙ שֹׁמְרִ֣ים הַשְּׁעָרִ֔ים לְקַדֵּ֖שׁ אֶת־י֣וֹם הַשַּׁבָּ֑ת גַּם־זֹאת֙ זׇכְרָה־לִּ֣י אֱלֹהַ֔י וְח֥וּסָה עָלַ֖י כְּרֹ֥ב חַסְדֶּֽךָ׃ {פ}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
מטהרים - הראוי מתטהרים.
אשר יהיו מטהרים. ר״ל שיטהרו לטבול ולטהר עצמן ויהיו באים ושומרים את השערים בעוד יום וזהו לקדש את יום השבת ר״ל שלא יבאו משקדש היום כי לא לכבוד יחשב לשבת לבא משתחשך (כי כל המשמרות היו מתחדשות משבת לשבת כמ״ש בד״ה):
גם זאת. גם הטובה הזאת זכרה לי לזכות:
כרוב חסדך. גם גמול מעשה הטוב לחסד יחשב וכמ״ש מי הקדמני ואשלם (איוב מ״א:ג׳):
וחוסה. ענין חמלה כמו אתה חסת על הקיקיון (יונה ד׳:י׳):
ואומרה, צוה שבשבת ישמרו הלוים את השערים, ואמר שזה מקדושת השבת שהשומרים יהיו הלוים שהם טהורים יותר ונזהרים מכל רע והם ישגיחו יותר על קדושת השבת:
ואומרה ללוים שיהיו כלם מטהרים ויבאו לשמור השערים בשבת כל משמרות השוערים להוסיף קדושה וכבוד ליום השבת ואמנם צוה זה כי השבת לא היה נכר במקדש כי הכהנים היו עובדים עבודתם בשבת ולזה צוה שיהיה בו זה ההיכר: