נְחֶמְיָה י״ב · ל״א

וָאַעֲלֶה֙ אֶת־שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה מֵעַ֖ל לַחוֹמָ֑ה וָאַעֲמִ֡ידָה שְׁתֵּ֣י תוֹדֹת֩ גְּדוֹלֹ֨ת וְתַהֲלֻכֹ֤ת לַיָּמִין֙ מֵעַ֣ל לַחוֹמָ֔ה לְשַׁ֖עַר הָאַשְׁפֹּֽת׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ואעמידה שתי תודות - נקראו כן, כי הם מעמידין להודות לשם והם האומרים שיר של תודה.

ותהלוכות - שם על משקל: תנחומות אל והוא מענין הלך. והטעם: שהעמיד אנשי התודות שילכו לצד הימין.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

מעל לחומה. למעלה על החומה:

ואעמידה. ר״ל הבאתי שמה שתי לחמי תודה גדולות ר״ל מלחם החמץ שבתודה שהן גדולות מן המצות שבתודה כן ארז״ל ובהן היו מסבבים את העיר לקדשה:

ותהלוכות. התחלת ההלוך בהן היה אל הימין:

מעל לחומה. ר״ל מן המקום אשר העלם על החומה הורידם והלכו עמהן לפני שער האשפות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

מעל לחומה, יל"פ שהלכו על החומה ממש, ויל"פ אצל החומה כמו ועליו מטה מנשה, ובאמת נסתפק בזה הריטב"א בחדושיו פ"ק דשבועות, ורצה להוכיח שהלכו על החומה כדי לקדש את החלונות ועובי החומה למ"ד דעובי החומה כלפנים, ואעמידה שתי תודות גדולות, הנה חז"ל קבלו בזה שהיו תודות ממש ולקידוש העיר היה צריך להלך סביב לה בלחמי תודה, ומ"ש גדולות היינו בהלחמים הגדולים שהוא לחם חמץ שכל לחם היה נעשה מעשרון מה שאין כן לחמי מצה היה כל לחם משליש עשרון וקבלו שהשתי תודות היו מהלכים זה אצל זה או זה אחר זה אחת נאכלת ואחת נשרפת, וכפי ההשקפה ראשונה פשט הכתוב סותר את הקבלה, שמבואר בכתוב שהלכו חצי העם משמאל לימין וחצי העם הלכו מימין לשמאל, וכבר בארתי זה היטב למעלה סימן ג', שבית נחמיה היה בשער הגיא שהוא באמצע מערב ומשם התחילו ללכת וחצי העם שהלכו לימין הלכו לשער האשפות עד מעלות עיר דוד עד קצה דרומית מערבית ומשם הלכו כל צד דרום ממערב למזרח ובאו אל שער המים במזרח בצד דרומית מזרחית [כמ"ש ל"א - ל"ז] [וכמו שתראה כן למעלה ג' מן פסוק י"ג עד פסוק כ"ו] וההולכים מימין לשמאל הלכו משער הגיא למגדל התנורים שהיו בצד מערבית צפונית [למעלה ג' י"ב] ומשם הלכו ממערב למזרח בצד צפון לחומה הרחבה ושער אפרים עד שער הישנה שהוא בצפונית מזרחית [שם ו' - ח'] משם הלכו במזרח מצפון לדרום ועמדו בשער הצאן שהוא באמצע מזרח [שם א' - ו']. וכן אלה שהלכו לימין באו כנגדם מצד דרום ושניהם פגעו במזרח בשער המטרה, וזה מוכרח בפשט הכתוב וא"א לפרש באופן אחר, וגם חז"ל פי' כן פשט הכתוב, והאמת הוא שחלקו את השתי תודות שהיה בכל אחד עשרה חלות, ולקח חמשה חלות מכל תודה וסבבו בהם לימין לצד דרום וכן לקחו חמשה חלות מכל תודה וסבבו בהם לצד צפון בענין שאל כל צד סבבו בשתי תודות, ודבר זה מוכרח ממ"ש וילך אחריהם הושעיה, דאם תפרש שלכל צד לא הלכו רק בתודה אחת היל"ל וילך אחריה, מבואר כדברי חז"ל שגם לצד ימין הלכו שתי התודות, ובזה נבאר הכתובים שאמר שהעלה את שרי יהודה, ר"ל כל השרים כולם, ואעמידם שתי תודות שבמקום שעלה בשער הגיא עמדו השתי תודות גדולות, עשרה לחם חמץ מכל תודה, ואח"כ נתחלקו לתהלוכות לשתי הליכות, שחמש לחם מכל תודה הלכו לימין מצפון לדרום, וילך אחריהם אחרי שתי התודה שהלכו לימין הושעיה וחצי שרי יהודה שם נתחלקו השרים חצי לימין, והלכו עמהם עזריה עזרא וכו' ומבני הכהנים וכו' ועזרא הסופר לפניהם, ר"ל לפני הכהנים, וכן הלכו עד שער המים שהיה במזרח קרוב אל עשר המטרה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

ותהלכות לימין מעל לחומה. ר"ל ששם היו בנוים מקומות יוכלו להלוך בהם (והם קוררדואר"ש בלע"ז) ועליהם העלה נחמיה את שרי יהודה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל