נְחֶמְיָה י״א · ג׳

וְאֵ֙לֶּה֙ רָאשֵׁ֣י הַמְּדִינָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָשְׁב֖וּ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וּבְעָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה יָֽשְׁב֞וּ אִ֤ישׁ בַּאֲחֻזָּתוֹ֙ בְּעָ֣רֵיהֶ֔ם יִשְׂרָאֵ֤ל הַכֹּהֲנִים֙ וְהַלְוִיִּ֣ם וְהַנְּתִינִ֔ים וּבְנֵ֖י עַבְדֵ֥י שְׁלֹמֹֽה׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ואלה וגו׳. הם הנאמרים במקרא שאח״ז ובירושלים ישבו וכו׳:

איש. כ״א ישב במקום אחוזתו בעריהם שהיה להם מאז עד שלא גלו ישראל וכו׳ ר״ל הם היו היושבים באחוזתם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ואלה, ר"ל הנזכרים לקמן, ובערי יהודה, ר"ל ושאר העם נשארו יושבים בערי יהודה, איש באחוזתו בעריהם שישבו שם אבותיהם קודם שגלו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל