וְהָיָ֨ה הַכֹּהֵ֧ן בֶּֽן־אַהֲרֹ֛ן עִם־הַלְוִיִּ֖ם בַּעְשֵׂ֣ר הַלְוִיִּ֑ם וְהַלְוִיִּ֞ם יַעֲל֨וּ אֶת־מַעֲשַׂ֤ר הַֽמַּעֲשֵׂר֙ לְבֵ֣ית אֱלֹהֵ֔ינוּ אֶל־הַלְּשָׁכ֖וֹת לְבֵ֥ית הָאוֹצָֽר׃

בעשר - הראוי בהעשר מבנין הפעיל, וכמוהו: לצבות בטן, לנחותם הדרך. והטעם בקחת המעשר, והוא מעשר מן המעשר.

בעשר הלוים. בעת יקחו הלוים את מעשרם יהיה עמו כהן כי גם חלק הכהן נבלע בה והיא תרומת המעשר:

מעשר המעשר. מעשר מן המעשר שלקחו להם:

לבית האוצר. למקום אוצר התרומה:

והיה הכהן עם הלוים, לדעת חז"ל קנסו ללוים אז שיקחו גם הכהנים את המעשר [עי' מ"ש ביבמות דף פ"ו ע"ב ובחולין קל"א], ור"ל הכהנים היו יכולים ליקח גם את המעשר, ומעשר מן המעשר היו צריכים לתת לכהנים אף מתבואת הלוי:

והיה הכהן בן אהרן עם הלוים בעשר הלוים. עשו זה להרחיק הלוים מכבוש תחת ידם מעשר המעשר שהוא לכהנים ולזה חייבו שיהיה שם כהן עמהם בלקחם המעשרות ועל הלוים חייבו שיהיה הטפול להביא מעשר המעשר ללשכות בית המקדש לבית האוצר: