נְחֶמְיָה י׳ · ל״ד

לְלֶ֣חֶם הַֽמַּעֲרֶ֡כֶת וּמִנְחַ֣ת הַתָּמִ֣יד וּלְעוֹלַ֣ת הַ֠תָּמִ֠יד הַשַּׁבָּת֨וֹת הֶחֳדָשִׁ֜ים לַמּוֹעֲדִ֗ים וְלַקֳּדָשִׁים֙ וְלַ֣חַטָּא֔וֹת לְכַפֵּ֖ר עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְכֹ֖ל מְלֶ֥אכֶת בֵּית־אֱלֹהֵֽינוּ׃ {ס}

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ללחם המערכת. הוא לחם הפנים:

ומנחת התמיד. מנחת נסכי התמידין:

השבתות. לעולות השבתות וגו׳ הם קרבנות המוספין:

ולקדשים. הם כבשי עצרת שהם שלמי צבור:

ולחטאות. חטאות הצבור והם שעירי הרגלים ור״ח:

וכל מלאכת. לצורך בדק הבית:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

המערכת. ענין סדור:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ולעולת התמיד, (ולעולת) השבתות והחדשים והמועדים ולקדשים, כמו העומר וכבשי עצרת ושתי הלחם, ולחטאות, שעירי ר"ח ושל מועדות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

ללחם המערכת. הוא לחם הפנים:

ומנחת התמיד. הוא הקטורת שהיו מקטירים במזבח הזהב:

ולעולת התמיד. הם התמידין שבכל יום:

השבתות החדשים למועדים. הם מוספי שבת וראש חדש וימים טובים:

ולקדשים ולחטאות. הם זבחי שלמי צבור וחטאות של צבור:

וכל מלאכת בית אלהינו. הוא כל מה שיצטרך שם כמו שמן למאור וסולת למנחות ויין ושמן ופרה אדומה ושאר מה שיצטרך שם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל