תְּהִ֣י נָ֣א אׇזְנְךָֽ־קַשֶּׁ֣בֶת וְֽעֵינֶ֪יךָ פְתוּח֟וֹת לִשְׁמֹ֣עַ אֶל־תְּפִלַּ֣ת עַבְדְּךָ֡ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִי֩ מִתְפַּלֵּ֨ל לְפָנֶ֤יךָ הַיּוֹם֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל עֲבָדֶ֑יךָ וּמִתְוַדֶּ֗ה עַל־חַטֹּ֤אות בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֣אנוּ לָ֔ךְ וַאֲנִ֥י וּבֵית־אָבִ֖י חָטָֽאנוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
קשבת - תואר דבר על משקל עורת.
יומם ולילה - דבק עם מתפלל, והפירוש מתפלל היום ואתפלל יומם ולילה פעמים רבות, על בני ישראל תשמע תפילתי או היום שלם.
ופירוש יומם ולילה - כי היום עם הלילה יקרא יום.
ועיניך פתוחות. לראות בדמעות עיני:
היום. ר״ל בעת ההיא:
ואני. ר״ל ומתודה מה שאני ובית אבי חטאנו:
תהי נא. תהא עתה או היא ענין ל׳ בקשה:
קשבת. ענין שמיעה:
קשבת, תואר ע"מ עוררי [ראב"ע ורד"ק], ועיניך פתוחות שתשגיח תיכף למלאת הבקשה בהשגחתך, וכן דניאל [שם י"ח], היום יומם ולילה, התפלה שאני מתפלל היום אני מתפלל יומם ולילה בתמידות, כמ"ש ואתאבלה ימים ואהי צם ומתפלל, ואני ר"ל ומתודה על אשר אני ובית אבי חטאנו:
