פָּרָ֣שׁ מַעֲלֶ֗ה וְלַ֤הַב חֶ֙רֶב֙ וּבְרַ֣ק חֲנִ֔ית וְרֹ֥ב חָלָ֖ל וְכֹ֣בֶד פָּ֑גֶר וְאֵ֥ין קֵ֙צֶה֙ לַגְּוִיָּ֔ה (יכשלו) [וְכָשְׁל֖וּ] בִּגְוִיָּתָֽם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וְלַהַב חֶרֶב. רולימל״א בְּלַעַ״ז, כִּי סַכִּין וְחֶרֶב קָרוּי ׳לַהַב׳, כְּמוֹ (שם ד:כב) ״וַיָּבֹא הַנִּצָּב אַחַר הַלַּהַב״.
וּבְרַק חֲנִית. חֲנִית מְרוּטָה וּמַבְרֶקֶת, אוֹר יוֹצֵא מִמֶּנָּה, פלנדו״ר בְּלַעַ״ז.
וְכֹבֶד פָּגֶר. הָיוּ מַרְבִּים פְּגָרִים וְלֹא הָיָה חֶשְׁבּוֹן לִגְוִיּוֹת נִבְלוֹתֶיהָ הַמֻּשְׁלָכוֹת בָּהּ, עַד שֶׁהָיוּ הָעוֹבְרִים נִכְשָׁלִים בִּגְוִיּוֹת הַפְּגָרִים.
פָּרַשׁ מַסִיק וּלְהוֹב וְצַלְהוּב סַיְפִין וְצִחְצוּחַ מוּרְנִין וּסְגִי קְטִילִין וַהֲמוֹן פִּגְרִין לֵית סוֹף לִקְטִילַיָא יִתְקְלוּן בִּקְטִילֵיהוֹן:
פרש, ואין קצה - להרוגי נינוה.
פרש מעלה. הפרש היה מעלה עצמו כלפי מעל׳ בדליגת הסוס ובידו להב חרב וברק חנית והוא עושה חללים רבים ופגרים הרבה:
ואין קצה לגויה. לא היה סוף אל גוית ההרוגים המושלכים בארץ עד שבני אדם נכשלו בגוית ההרוגים כי לא מצאו מקום פנוי ללכת:
פרש. כן יקרא הרגיל לרכוב על הסוס:
ולהב. כן יקרא ברזל החרב כי כשהיא מלוטשת מברקת כלהב אש וכן ולהב חניתו (ש״א י״ז):
וברק. כן יקרא ברול החנית כי הוא מבריק כברק כאשר ילטשו וכן ברק חרבי (דברים ל״ב):
וכובד. ענין רבוי כמו בעם כבד (במדבר כ׳):
פגר. כן יקרא גוף ההרוג:
לגויה. לגוף כמו גוית שאול (ש״א ל״א):
פרש מעלה, במקום מעלה ההרים ששם לא תבא המרכבה והסוסים, שם נמצא פרש ולהב חרב וברק חנית ששם יעמדו אנשי המלחמה, ועי"כ נמצא רב חלל שיומתו אנשים בחוצות, וכבד פגר שמכבדים את הפגרים במטאטא כמו שמכבדין אשפתות, ובכ"ז אין קצה לגויה שא"א להסיר כל הפגרים עד שיכשלו בגויתם שההולכים יכשלו בם:
