נַחוּם ג׳ · י״ט

אֵין כֵּהָה לְשִׁבְרֶךָ. אֵין מֵצֵר עַל שִׁבְרֶךָ, כִּי הַכֹּל שְׂמֵחִים. כֵּהָה לְשׁוֹן דָּבָר עָמוּם.

תָּקְעוּ כַף. לִשְׂמֹחַ.

לֵית דְכָאֵיב לֵיהּ עַל תַּבְרֵיךְ מִמְרָעָא מְחָתָךְ כָּל דִי שְׁמָעוּ שִׁמְעֲתָךְ טְפָחוּ יְדֵיהוֹן עֲלָךְ חַדִיאוּ אֲרֵי עַל מַן לָא עֲדַת מְחַת בִּישְׁתֵּיךְ תְּדִירָא:

אין כהה - מגזרת: ותכהין עיניו שלא יתפשטו הפך פשה הנגע אז יחל להרפא. ויש אומרים: כמו חשכה ומלת נחלה מבנין נפעל מגזרת חלי והפועל עבר, או הוא תואר ותחסר מלת היא, כי הזקן מתוך שהעור נקמט סביב העי,ן וגם ככה בת עין לא תתפשט, כאמור אז ותכהין עיניו וככה הנגע, כאשר היא כהה שעור הנגע נקמט ולא פשה, אז יחל להרפא.

אין כהה. אין מי מיצר על שברך להיות זוהר פניו כהה וחשוכה ועם כי מכתך נחלה וכאובה מאד:

שמעך. שמע מפלתך:

תקעו כף עליך. ר״ל עוד ישמחו ועל מפלתך יכו כפם זה לזה דרך שמחה:

כי על מי. רצה לומר מי הוא אשר לא עברה עליו תמיד רעתך כי לכולם הרעות ולכן הכל ישמחו במפלתך:

כהה. ענין עכירות וחושך כמו ככה הנגע (ויקרא יג):

נחלה. מל׳ חולי:

תקעו כף. ענין ההכות כף אל כף לשמחה וכן כל העמים תקעו כף (תהילים מ״ז:ב׳):

אין (רוח) כהה לשברך, ר"ל לא ימצא איש שיכהה רוחו עליו ויצטער על שברך, (ואין רוח) נחלה למכתך, גם על המכה שאחר השבר אין חולה ומצטער עליך, כי בהפך כל שומע שמעך ר"ל שמע של שברך תקעו כף עליך לסימן שמחה, כי על מי לא עברה רעתך תמיד, שהרעות לעמים רבים ולכן שמחו כולם על מפלתך: