נַחוּם א׳ · ד׳

גּוֹעֵר בַּיָּם. כְּמַשְׁמָעוֹ, וְדֻגְמָא הוּא כְּלַפֵּי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁנִּמְשְׁלוּ לַמַּיִם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו יז:יב) ״לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן״.

וְכָל הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב. כָּאן נִבָּא שֶׁעָתִיד הַקָּבָּ״ה לְהַמְלִיךְ אֶת נְבוּכַדְנֶצַּר (ירמיה כה) בִּימֵי יְהוֹיָקִים וְיִתֵּן אֶת אַשּׁוּר וְאֶת כָּל הָאֲרָצוֹת לַחֶרֶב.

אֻמְלַל בָּשָׁן וְכַרְמֶל. מוֹשָׁבוֹת הַטּוֹבִים.

וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל. חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל פֵּרְשׁוּ כְּלַפֵּי מִינֵי מְגָדִים שֶׁנָּטַע שְׁלֹמֹה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהָיוּ שֶׁל זָהָב, וְכֵיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ גּוֹיִם לַהֵיכָל יָבְשׁוּ.

דִנְזִיף בְּיַמָא וּמְיַבֵּשׁ לֵיהּ וְכָל נְהַרְוָתָא מַחֲרֵיב צְדֵי מַתְנָן וְכַרְמֵלָא וְאִילָנֵי לִבְנָן נְתָרוּ:

גוער ויבשהו - חסר יו"ד שלא להתחברות שנים יודי"ן והוא מהבנין הכבד הדגוש. תיבש גרם, כי כאשר יאמר מן יאבד ויאבדם ככה היה ראוי שיאמר: ויבשהו, רק לא תהיה נאה להתחבר שנים יודי"ן ועתה יספר כח השם בים וביבשה שאין מי שיכול לפניו.

וטעם אמלל בשן - בעבור וכל הנהרות החריב ודבר זה שהחריב הנהרות בעבור יבשת הגשם מעל הארץ, דבר זה גרם אמלל בשן וכרמל, מכל פרי תבואה.

גוער בים וגו׳. הוא משל על כריתת השרים מנינוה:

אמלל בשן וגו׳. הם מקומות מרעה השמן והוא משל על אבדן בעלי העושר:

ופרח וגו׳. ר״ל יכלה הצלחתם:

גוער. ענין צעקת נזיפה:

החריב. ענין יובש כמו חרבו המים (בראשית ח):

אמלל. ענין כריתה כמו כי אמלל אני (תהילים ו׳:ג׳):

לבנון. שם יער:

גוער, מצייר שיעשה אז חורבן בין בים ובין ביבשה, שהוא גוער בים ויבשהו ואת הנהרות החריב, הגם שבעת השטף ובקיעת העננים ימלאו הנהרות מים וישתפכו לתוך הים, הוא יעשה דבר והפוכו, שהגם שזרם הים עבר ושטף הארץ, הנהרות יחרבו ולא ירדו מימיהם אל הים וייבש הים, וכן יעשה חורבן ביבשה כי אז אומלל בשן וכרמל שע"י הסער וזרם ברד שער קטב יכרתו כל שדי תבואה ופרח אילנות, כמ"ש קול ה' על המים קול ה' שובר ארזים וכו':