מִֽי־פֶ֭תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה וַחֲסַר־לֵ֝֗ב וְאָ֣מְרָה לּֽוֹ׃

מי פתי - לא קראתם כן, רק נקראו על שם סופם, או תקראם בשם כך, להפליג בחסרון הרגשתם, עוצם עונג וההנאה המגיעים להם עמה ועל שהוצרכה היא לקראם, והם לא ידעו ערכה.

מי פתי. מי הוא הפתי המחסר נפשו מטובה יסור ממקומו ויבא הנה אשכילו חכמה כי מניעת ערבות התורה תחשב בעיניה לכסילות:

וחסר לב. מי הוא החסר לב המונע עצמו מטובה והוא כפל ענין במ״ש:

ואמרה לו. וכן תאמר לו:

מי פתי, והיא קוראת רק אל הפתי והחסר לב, שאשת פתיות קוראת אל הפתי ואשת כסילות קוראת אל החסר לב, שהוא, מי שאין לו כח המושל לעצור בעד תאוותיו, ואמרה לו.

מי. בכם פתי יסור הנה וחסר שכל:

ואמרה לו. שיתחבר עמה ולא יטריח עצמו בעיון אשר הוא מזון השכל כי יותר טוב יערב לאדם שיזון במזון האחרים וזה כי מים גנובים ימתקו המים הגנובים ימתקו יותר והלחם שיגנוב האדם מאחר שצריך לאכלו בסתר הוא יותר ערב לו ויותר מתוק מהלחם שיקח מביתו וכן תאמר זאת האשה כי הוא ערב יותר לשכל שיתענג בתענוגי הגוף ויניח קנין החכמה: