שִׁמְע֖וּ מוּסָ֥ר וַחֲכָ֗מוּ וְאַל־תִּפְרָֽעוּ׃

שמעו מוסר וחכמו - הקדים המוסר כטעם: כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו.

ואל תפרעו - יתפרש לבלתי יהפוך הסדר, אלא שילמוד המוסר ואחר כן החכמה, ויתפרש לבל יהפוך או יבטל או יפסיק המוסר.

שמעו. בתחלה שמעו המוסר להיות יראת ה׳ על פניכם ואח״כ למדו חכמה ואז בודאי לא תבטלו את החכמה הואיל ותקדים לה היראה:

ואל תפרעו. אל תבטלו כמו תפריעו את העם (שמות ה׳:ד׳):

שמעו מוסר, והגם שקשה לקבל חקי החכמה שאין עליהם מופת הדעת, וקשה לשמור אותם, מפני שיצר הלב מתנגד אל חקי החכמה, זה יתוקן ע"י שתשמעו מוסר שהוא יראת ה' שהוא מוסר חכמה, שע"י היראה יאסר כחות נפשו לקבל חקי החכמה (כנ"ל א' ב'), ועי"כ וחכמו, ר"ל תקבלו חקי החכמה, וזה נגד מ"ש עתה בנים שמעו לי, ואל תפרעו ותבטלו אותם, וזה נגד מ"ש ואשרי דרכי ישמורו: