בְּאַמְּצ֣וֹ שְׁחָקִ֣ים מִמָּ֑עַל בַּ֝עֲז֗וֹז עִינ֥וֹת תְּהֽוֹם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
באמצו שחקים ממעל - הוא לשון אומץ וחוזק. וטעמו כטעם בהכינו.
בעזוז - לשון עוז הוא לשון כח וחוזק, והוא מקור ובא שלם והושאל התוקף והחוזק למים, כמו: ובמים עזים נתיבה. וכן הושאל לו גם העצמה באומרו את מי הנהר העצומים.
באמצו. בעת חיזק את השחקים אשר המה ממעל ובעת חיזק את מעינות התהום:
באמצו. מל׳ אומץ וחוזק:
בעזוז. מל׳ עוז:
באמצו שחקים ממעל, השחקים יציינו תמיד את ענין הפלאיי אשר הוא מלמעלה לטבע המערכת שנמשך אחרי השמים שלנו, כי ענין זה מהתגלות היבשה היה נגד הטבע הראשונה שהטבע שהארץ תהיה מכוסה במים, רק ה' אמץ את השחקים שמשם תצא ההנהגה הפלאית ועל ידם עזוז עינות תהום, והופרש האויר מן המים היסודיים:
באמצו שחקים ממעל. כאשר אמץ שחקים ממעל ונתן להם חוזק וקיום עד שהם חזקים כראי מוצק וזה היה אפשר כאשר רצה הש"י שיקבל איכות דומה ומתיחס' לקושי כאמרם לחים היו השמים ביום ראשון בשני נקרשו:
בעזוז עינות תהום. ר"ל כאשר נתן הש"י עוז וקושי למה שהיה מהחומר הראשון אצל עינות תהום והוא כדור האר'ן כי זה כולו נעשה בתבונה וזה כי לולי עוז הארץ וקיומה לא היה בכאן דרך לתנועת הגלגלים:
