מִשְׁלֵי ח׳ · כ״ה

בטרם הרים הטבעו - כמו: על מה אדניה הטבעו, ושניהם עקרם מלשון טבעו בים סוף. והטעם: על יסודותם הטבועים בעמקי המים.

בטרם. עד לא נטבעו ונקבעו ההרים בארץ ולפני הגבעות נבראתי אני:

הטבעו. מל׳ טביעה:

(כה-כו-כז) בטרם הרים הטבעו, שאז לא היו עדיין הרים וגבעות רק יסוד העפר היה מכוסה ביסוד המים, עד לא עשה ארץ וחוצות, שעדיין לא נתגלתה היבשה, ולא נראו ראש עפרות תבל שיהיה ראוי לישוב, ואז אמר אלהים יהי רקיע בתוך המים שבארתי בפי' מע"ב כי ע"י הרקיע ששם ה' בטבע האדים שיעלו למקום הסגריר ששם הרקיע המבדיל בין מים למים, עלו המים האדיים שהיו מעורבים עם יסוד האויר אל הרקיע, ושם נפרשו מן יסוד האויר כפי חקי הטבע בירידת הגשמים, וכמו שהתבאר בפי' איוב סי' כ"ז במ"ש צורר מים בעביו ולא נבקע ענן תחתם חק חג על פני מים. שחק הזה שחק ה' על פני מים שיעמדו ברקיע שהוא נעשה כחוג ועגולה על פני תהום לקבל מי התהום בעבים, הוא גלה את פני היבשה ועל ידו נקוו מי התהומות לתוך הים, וז"ש בהכינו שמים שם אני, שמה שהכין את הרקיע שנקרא שמים כמ"ש ויקרא אלהים לרקיע שמים זה היה ע"י חקי החכמה כמ"ש (איוב כ"ח כ"ו) בעשותו למטר חק ודרך לחזיז קולות אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה וכמו שפירשתי שם, בחקו חוג על פני התהום שהוא חוג הרקיע שסובב כמחוגה סביב התהום שכסה אז את כדור הארץ:

בטרם. שהטבעו ההרים על מכונם ולפני שימצאו גבעות חוללתי: