עֲשֵׂ֨ה זֹ֥את אֵפ֪וֹא ׀ בְּנִ֡י וְֽהִנָּצֵ֗ל כִּ֘י־בָ֤אתָ בְכַף־רֵעֶ֑ךָ לֵ֥ךְ הִ֝תְרַפֵּ֗ס וּרְהַ֥ב רֵעֶֽיךָ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
כי באת - אף על פי, כמו: כי רכב ברזל, כי עם קשה עורף.
בכף - ברשותו, כמו: מן הבא בידו, התרפס מן ברגלה רפסה והטעם לך אליו והכנע והיה לו למרמס.
ורהב - פועל עומד והוא סבות דבק עם רעך.
עשה זאת איפוא בני. ר״ל עתה עשה זאת בני והנצל מיד המלוה כי באת בידו ונתחייבת לו:
לך התרפס. היה לו למרמס הרגל ר״ל הכנע עצמך לפניו:
ורהב רעך. החזק והמשל רעך על עצמך:
אפוא. כמו עתה וכן מה לך אפוא (ישעיהו כ״ב:א׳):
התרפס. ענין דריסה ורמיסה כמו ושארה ברגלה רפסה (דניאל ז׳:ז׳):
ורהב. ענין התחזקות כמו ירהבו הנער בזקן (ישעיהו ג׳:ה׳):
עשה זאת אפוא, זאת העצה שתעשה למען תנצל, אחר שבאת בכף רעך והערבות שלו קודם, לך התרפס, השפל עצמך לפני הזר שיפטרך מן התקיעת כף, ורהב רעיך או שתגדיל את ריעך למלאת רצונו עד שיפטור אותך מן החיוב שנתחייבת:
עשה זאת, התרפס. הכנע:
ורהב רעך. תן לו רוממות וגאוה עליך:
