כִּ֤י בְעַד־אִשָּׁ֥ה זוֹנָ֗ה עַֽד־כִּכַּ֫ר־לָ֥חֶם וְאֵ֥שֶׁת אִ֑ישׁ נֶ֖פֶשׁ יְקָרָ֣ה תָצֽוּד׃ {פ}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
עד ככר לחם - יאבד ממונו, עד שהוא צריך לשאול מן הבריות ככר לחם.
ואשת איש - תצוד נפש הנואף עמה. ואמר: יקרה - בעבור שהיא אצולה מאור השם, תצוד - כי היא תצוד כענין מצודדות את הנפשות.
כי בעד אשה זונה. בעבור חמדת אשה זונה בא האדם לרב העוני עד כי ישאל ככר לחם:
תצוד. בחלקת אמריה תצוד את הנפש עם שהיתה יקרה ונקיה מעון:
ככר לחם. כן נקרא לחם שלם:
כי בעד אשה זונה פנויה, תבא עד ככר לחם שתאבד עשרך ופרנסתך, ואשת איש תצוד נפש יקרה, היא תצוד הנפש עצמה ואף שתהיה נפש יקרה וגבוהה כמו נביא ושר:
כי בעד אשה זונה. כי בעבור אשה זונה יבא איש עד ככר לחם ר"ל שלא ישאר לו מהונו כי אם ככר לחם כי יאבד הונו בה כאמרו ורועה זונות יאבד הון והנה ראוי לאדם להשמר מאד מנפול במצודה כי כבר יש לה כח לצוד נפש יקרה מצד קלות התפתות האדם אל המשגל:
