מִשְׁלֵי ו׳ · ט״ז

שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵ֣א יְהֹוָ֑ה וְ֝שֶׁ֗בַע (תועבות) [תּוֹעֲבַ֥ת] נַפְשֽׁוֹ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

מִשְׁלֵי ו׳ ט״ז נלמד כאן עם 3 מפרשים קלאסיים: מצודת דוד, מלבי״ם, רלב״ג. הפסוק הוא הפסוק הט״ז בפרק ו׳ במִשְׁלֵי, מתוך 35 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ושבע. השביעית היא תועבת נפשו ר״ל שנואה מכולן:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

שש הנה, הששה דברים הראשונים שחשב שנא ה', והשבע שהוא מדנים ישלח שהיא השביעית, היא תועבת נפשו, שהיא גרוע מכולם כי משחית את הקיבוץ בכלל:

Malbim on Proverbs--Wikisource

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

שש הנה שנא ה'. והשביעי הוא מהם תועבת נפשו והם עיניה רמות מצד הגאוה ועזות המצח:

On Your Way