מִשְׁלֵי ו׳ · י״ג

קורץ מולל - דובר.

מורה - לעשות רע, כתוב בעיניו ברגליו באחת מעיניו ואחת מרגליו. וכן: ויקבר בערי הגלעד - באחת מערי.

קורץ בעיניו וגו׳. ענין כולם הם רמיזות לה״ר:

קורץ. ענין הנידנוד לרמז הלעג והוא מלשון קרץ מצפון (ירמיה מו) כי ברוב הנידנוד כאלו כורת ומשבר העינים:

מולל. הוא מלשון מלה ודבור ר״ל כאלו מדבר ברגליו דבר הלעג:

מורה. כאלו מלמד דבר הלעג באצבעותיו:

קורץ בעיניו, הפך ממ"ש ולא תתורו אחרי עיניכם, ג] בכלי התנועה מולל ברגליו, מרמז מלים ברגליו לרוע, ד] בידים מורה באצבעותיו, ה] נגד המחשבה.

קורץ בעיניו. או ברמיזותיו אם בשיקרו בהם כמנהג הרומזים בעיניהם ומולל ברגליו לרמוז בהם ומורה באצבעו: