גְּמָלַ֣תְהוּ ט֣וֹב וְלֹא־רָ֑ע כֹּ֝֗ל יְמֵ֣י חַיֶּֽיהָ׃

גמלתהו - תשיב לו גמול טוב, בעבור שבטח בה ולא גמלתו רע.

גמלתהו טוב. בכל ימי חייה כאשר בעלה היטיב עמה גמלה לו טוב לעומת הטובה אבל את הרע לא גמלה לו כמפעלו:

דרך הפשוט

גמלתהו, יתר הנשים גומלות רע לבעליהן וגם הטובה מהן תגמלהו פעמים רבות גם רעות, והטובה בימי ילדותה תריע לו בעת הזקנה, או בעת העוני והמחסור, אבל היא גמלתהו רק טוב ולא רע, וגם זה מתמיד כל ימי חייה:

דרך המושכל

גמלתהו טוב, כי יתר הנפשות הגם שיש בכל נפש תכונות טובות, הלא אכלו מעץ הדעת טוב ורע, ולפעמים יתגברו התכונות רעות וימשלו בו, ויש שיכבוש יצרו בימי הזקנה ולא בימי הילדות, כענין שאמרו אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו, אבל הנפש הטובה גמלתהו רק טוב ולא רע כלל, וגם תתמיד בזה כל ימי חייה:

גמלתהו טוב. כל ימי חייה גמלתהו טוב ונכנעה לעבודתו ולא נטתה כלל מעבודתו: