דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר ׀ בַּשָּׁמַיִם֮ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ עֲלֵ֫י־צ֥וּר דֶּרֶךְ־אֳנִיָּ֥ה בְלֶב־יָ֑ם וְדֶ֖רֶךְ גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
הנשר - לא אדע איך הוא מעופף ברקיע באויר השמים והוא לא ידע אנה ינוח על הארץ.
פרוש אחר: דרך הנשר - שלא יעזוב אחריו דרך שיראה אדם מאין עבר וכן כלם.
ודרך נחש - איך יתכן ללכת על סלע בלי רגלים ואינו יודע באי זה מקום יוכל לנוח.
ודרך אניה בלב ים - המסתכנת לעבור בלב ים ולא תדע לאי זה מחוז יוליכנה הרוח.
בעלמה - בזנותו עמה שלא יירא מהשם בעברו על מצות לא תנאף ולא יתבונן סופו.
דרך הנשר. הדרך שהלך בו הנשר כאשר פרח לצד אויר השמים אין לדעת אותו כי פרח באויר ואין הדרך ניכר:
דרך נחש. הדרך שהלך בו הנחש על הסלע אין לדעת אותו כי אין מדרך הרגל ניכר על הסלע אף כי הנחש הולך על גחון ועקבותיו לא נודעו"
דרך אניה. הדרך שהלכה בו הספינה בתוך חוזק עומק הים אין לדעת אותו כי מיד כשתלך ממקום מהלכה ישובו המים לאיתנו ולא יוכר:
ודרך גבר. וישוה להם דבר הרביעי והוא דרך נאוף גבר בעלמה ר״ל בבעולה שלאחר המעשה לא יוכר הדבר גם בשניהם בנואף ונואפת:
בלב ים. חוזק הדבר נקרא לב וכן לב השמים (שם ד׳) והוא מושאל מלב בעל חי שהוא חזקו:
ודרך. הבעילה תקרא בשם דרך כן ארז״ל (קדושין ב׳):
בעלמה. הרכה בשנים תקרא עלמה ועם היא בעולה כמו הנה העלמה הרה (ישעיהו ז׳:י״ד):
