מִשְׁלֵי ג׳ · ז׳

אל תהי חכם בעיניך - שתאמר בחכמתי אישר ארחי, וסור מרע ממעשה הרע, ואז ירפאך השם מכל מחלה.

אל תהי חכם בעיניך. להקל בדבר הנאסר לעשות גדר ושימור בחושבך שאין חכם כמותך צריך גדר אלא ירא את ה׳ פן עם כל חכמתך תכשל:

וסור מרע. הרחק מאד ועשה גדר:

אל תהי חכם בעיניך, אולם נמצאים בני אדם שהם חכמים בעיניהם, שיען שחקי החכמה בלתי נודעים במופת והם מתנגדים לטבע יצר הלב, ידמה לו שהדרך אשר יבחר הוא לעצמו הוא דרך החכמה, ושכל מה שהוא עושה הוא חכמה שזה גדר החכם בעיניו, והוא החולק על חקי החכמה האמתיים המקובלים מה' שהם מתנגדים אל תאות לבו ודעתו ויצרי מעלליו, רק ירא את ה' שהוא גבל חקי החכמה לפי חכמתו העליונה, וסר מרע, שע"י יראת ה' תסור מרע ותלך בדרכי החכמה, כמ"ש ראשית חכמה יראת ה' וכמש"ש, שע"י יראת ה' יכנע לחקי החכמה אשר צוה עליהם ה', ולא יסמוך על דעתו וחכמתו:

אל תהי חכם בעיניך. ותתרשל מפני זה מלחקור עוד בעניני החכמה כי זה ימנע ממך הרבה מהשלימות אשר אפשר לך לקנותו אך תמיד חשוב היותך חסר בחכמה ותהיה מפני זה חוקר בה תמיד ותוסיף על שלימותך שלימות ירא את ה' תמיד מעבור על מצותיו וסור מרע במדות ובעיון ג"כ מצד היותך ירא את ה' זה ימנע מלהשתבש בהשגה בחכמה וזה שאם תשים השורש והעקר שהשם יתברך הוא נמצא באופן שתישיר אל זה התורה ושהוא משגיח באישי האדם לפקוד אותם כל מעשיהם כמו שהתבאר זה בתורה הנה אז יסור ממך הטעות בהרבה מהפנות הגדולות בחכמה האלהית: