אָ֤ז תֵּלֵ֣ךְ לָבֶ֣טַח דַּרְכֶּ֑ךָ וְ֝רַגְלְךָ֗ לֹ֣א תִגּֽוֹף׃

אז, לא תגוף - פועל יוצא, והענין שלא תשימהו כאבן נגף, כאשר תלמד התושיה.

אז. כשתהיה נשמר במעשה ובמחשבה אז תלך לבטח בדרכיך כי אין מחריד:

לא תגוף. לא תכה באבני מכשול המושלכים בדרך ר״ל לא תאונה אליך רעה:

תגוף. ענין הכאה כמו פן תגוף באבן רגליך (תהילים צ״א:י״ב):

אז תלך, ר"ל אז תלוה אליך ההשגחה האלהית לשמרך מכל פגע, וחשב ג' מעמדות, א] בלכתו בדרך, שאז עלול יותר לפגעים שודדים ואורבים ורוצחים, ב] בשבתו בביתו, שזה יחולק ג"כ לשני מעמדות, א] בעת השכיבה והשינה, שאז הוא מסוכן יותר מבעת היקיצה, ב] היקיצה, בעת פחד ושואה שצריך ג"כ שמירה, וכן סדרם ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך, ופה סדרם שתלוה אליו ההשגחה בלכתו בדרך ואף בשכבו בביתו שאינו מסוכן כ"כ, ואף בעת שיושב בביתו ואינו ישן שאין בו סכנה בכ"ז ישמרהו ה' ובכ"א תפס שני דברים, א] שימצא בטחון בלבו ולא יפחד בבטחונו על ה', ב] שבאמת יצילהו ה' מכל פגע, שבלכתך בדרך תלך לבטח דרכך שהיא הבטחון, ורגלך לא תגוף שהיא השמירה שישמרך ה' כמ"ש כי מלאכיו יצוה לך וכו' פן תגוף באבן רגלך, ועל עת השינה אמר.