וְיִמָּלְא֣וּ אֲסָמֶ֣יךָ שָׂבָ֑ע וְ֝תִיר֗וֹשׁ יְקָבֶ֥יךָ יִפְרֹֽצוּ׃ {פ}

יפרוצו - יפוצו מרוב עד שיפרצו פרץ ביקבים.

וימלאו. ר״ל לא תחסר כלום בעבור זה כי הברכה ישולח בהם ועוד תוסיף ותירוש. היין אשר ביקבים יתרבו:

אסמיך. הם אוצרות התבואה כמו את הברכה באסמיך (דברים כ״ח:ח׳):

יקביך. הם הבורות אשר היין יורד בהם כמו וגם יקב חצב בו (ישעיהו ה׳:ב׳):

יפרצו. ענין התחזקות ברבוי כמו פרצו לרוב (דה״א ד):

וימלאו אסמיך שבע ויקביך יפרצו תירוש, כי אם תאמין שראשית כל הדברים הם מאתו אז הברכה שלוחה מאתו בכל מעשה ידך, ומזה לקח משל שה"ה החכמה שהיא הראשית ההחלטי לכל הדברים וכמו שת"י בראשית בחוכמתא, צריך אתה להחזירה לה', ולדעת כי חקיה והגבלותיה כולם מאתו, ולא תהיה חכם בעיניך ליחס החכמה אל בינתך, רק ירא את ה' וסר מרע לעשות כפי פקודיו ובזה יתברכו כל הנהגותיך:

וימלאו. עד שכבר ימלאו אוצריך בר וביקביך יהיה רבוי מהתירוש כמו שאמר בספר דברי הימים מהחל התרומה לבוא בית ה' אכול ושבוע והותר עד לרב כי ה' ברך את עמו והנה העיר בזה עוד לדבר אחר נמשך לכוונה הקודמת וזהו משלימות זה המאמר והרצון בזה היא מסלול ודרך לעמוד על החכמה אשר ביצירתם וזה כי אם יונח שאין שם פועל כמו שאמרו הפיקורוס וסיעתו הנה תסור החכמה מהדברים ולא יתכן לחקור דרך משל למה היה העין בזאת התמונה ובאלו המינים מהלחויות וכן הענין בדבר דבר כי לא תתכן זאת החקירה אחר שהם יניחו שזה הענין היה במקרה אך כשנוד' שיש בכאן פועל הוא השם יתברך הנה זה יכין לנו הדרך להשגת החכמה אשר ביציר' הדברים הנמצאים אשר לפי השיעור שנשיג ממנה יהיה דבקותינו בשם יתברך אשר מושכל כל אלו הדברי' הוא אצלו ומהמושכל אשר אצלו שפע מציאותם והנה כשתפליג לחקור באלו הסבות היותר שלימות אם תהיה כוונתך תמיד לתת בו כבוד לה' ותשתדל מפני זה למצוא הסבות היותר שלימות שיראה בהם כבוד לשם יתברך הנה זה יהיה סבה למלאות אוצרות שכלך מקנין החכמה האמתית כי בזה תתישר לעמוד לפי מה שאפשר על עומק החכמה האלהית ששמה זכר דבר מאלו הדברים על מה שהם עליו הנה כשיקרה שיגיעו לך קצת רעות גופיות הנה זהו בהכרח על צד המוסר אחרי היותך מתהלך בחכמה ובתורה וזהו להסירך מקצת דעות מגונות התחלת להתישר אליהם או מפני עברך על קצת מצות התורה כי השם ית' ישגיח באוהביו להצילם מהרעות הגופיות לפי מה שביארנו בד' מספר מלחמות ה':