בִּרְב֣וֹת צַ֭דִּיקִים יִשְׂמַ֣ח הָעָ֑ם וּבִמְשֹׁ֥ל רָ֝שָׁ֗ע יֵאָ֥נַֽח עָֽם׃

פתע ישבר. מהר ישבר:

ברבות צדיקים - כענין רבה תפארת.

ברבות. בעת גדלו הצדיקים ומושלים בעם אז ישמחו כי בעבורם יהיו מושגחים מה׳:

ברבות. ענין גדולה כמו ורבי המלך (ירמיה מ״א):

יאנח. מלשון אנחה:

"ברבות צדיקים ישמח העם - כי:

* יתנהגו בצדק ובמשפט,

* ויוקל עֻלָּם,

* ויהיה שלוה בארמנותם,

* וברכת ה' עליהם.

ובמשול רשע ייאנח עם - כי:

* יכביד עֻלָּם,

* ואין משפט וצדק במדינה,

* ומארת ה' בביתם.

ואמר ברבות צדיקים ובמשול רשע,

כי הצדיק:

* אינו מושל, שהממשלה היא ביד חזקה,

* וכן אינו מנהיג לבדו, רק מתייעץ, וכולם ינחו את העם על מי מנוחות, והצדיקים מתרבים אז, אם בכמות, אם בריבוי וגדולה.

אבל הרשע:

* מושל ביד חזקה,

* והוא לבדו, כי לא ישא פני איש.

ברבות צדיקים. בשררת הצדיקים ישמח העם כי הם אוהבים המונהגי' מהם וישתדלו בתקונ' לפי מה שאפשר עם שמצדם יהיו מושגחים מהש"י והפך זה כלו במשול רשע והענין מבואר: