שֵׁ֣בֶט וְ֭תוֹכַחַת יִתֵּ֣ן חׇכְמָ֑ה וְנַ֥עַר מְ֝שֻׁלָּ֗ח מֵבִ֥ישׁ אִמּֽוֹ׃

שבט - להכות ותוכחת עם השבט יתן כל אחד חכמה לפתאים.

משולח - שילך על פי רצונו ולא ייסרהו אביו - הוא יתן בושה לאמו.

שבט ותוכחת. שבט מוסר והתוכחה כל אחד מהם יתן חכמה בלב הפתאים אבל הנער המשולח ללכת בדרכי לבו וימנעו ממנו שבט ותוכחת וישאר סכל ובזה הכל מביישים אמו לומר שהיא מנעה המוסר ממנו כי כן דרך הנשים לגעגע על בניהם א״כ הוא גורם לבייש את אמו כי לא נמצא בו חכמה:

משולח. נעזב על רצון עצמו כמו קן משולח (ישעיה טז):

שבט ותוכחת יתן חכמה, אם מכה את הנער בשבט, ומוכיחו בתוכחת השכל, זה ילמדנו לקבל חקי החכמה, כי בתוכחה לבדו לא יפעל על לב נער שציוריו רעים כנ"ל, אבל הנער המשלח ואינו מיסרו, יפריע חקי החכמה ולבסוף מביש אמו על שלא חנכתו כראוי:

שבט ותוכחת. השבט והתוכחת יתן לנער חכמה כי בזה יקנה שלמות המדו' ובזולתו אין לו דרך להגיע אל החכמה אך הנער שהוא משולח לרצונו הוא נעדר המוסר והחכמה והוא בזה מביש אמו לרוע עניניו עם שאליה ייוחס הרבה מרוע תכונותיו כי יאמרו האנשים כי היא סבבה זה עד שלא תקנתהו מוסר בקטנותו: